שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סימן עד

שאלה ראובן היה חייב לתוגר אחד סך מעות ברבית ולאה אשתו ושמעון חברו ערבים בדבר אחר ימים נפטר ראובן וחיי למר שבק והתוג' תובע המעות מהאשה ומשמעון הערבים הנז' והיא מטה ידה ולא השיגה ידה לפרוע בעד בעלה כלל כי לא נשא' ממנו זולתי מולקי אחד אשר היתה דרה בה ונשארה היא ובניה קטנים בבית הנז' ומעולם לא תבעה כתובתה בב"ד אחר ימים הלכה היא לעיר אחרת לבקר את קרוביה ויהי כראות שמעון שהלכה לאה והוצרך לפרוע הערבות בעד ראובן נכנס בבית לאה וישב שם עד אשר שבה לאה לביתה ובעת חזרתה הניח בית אחת שתדור היא ונשארו בבית אחר שמעון ובני ביתו והיא גם היא לא הכריחתהו לצאת מן הבית יען היה פורע לתוגר בעדה ובעד בעלה בין כך ובין כך היא חזרה ללכת לבקר את קרוביה וגם שמעון נפטר לב"ע ונכנס בבתים הנז' חתנו של שמעון הערב ילמדנו מורנו ורבנו אם יש כח ללאה להוציא את חתן שמעון מהבתים הנז' אחר ששטר כתובתה וכל שעבודה קיים ואם יש כח לאפוטרופוס אשר הניח בעלה על יתומיו קטנים למכור בלתי רשותה וגם אם יש לאל ידה לתבוע שכירות הבתים מהזמן שדר בהם שמעון וחתנו ואם חייבת לפרוע בעד בעלה מחצית הקרן והרבית שהיה חייב בעלה והיא ושמעון היו ערבים בדבר מהכל ילמדכו מלמדנו להועיל ושכרו כפול מ"ה:

תשובה

לא נתברר בשאלה אם עמד שמעון בבית שלש שנים שני חזקה גם לא נתברר מאיזה טעם חתנו של שמעון אינו רוצה צאת מן הבית והשואל יואל ללמוד תורה על רגל אחד ואני אומר בדרך קצרה להניח בהנחה שעמד ג"ש שמעון בבית וקי"ל שטוענים ליורש וללוקח וא"כ מטעם זה אפשר ששמעון מחזיק בבית ואינו רוצה לצאת ממנה לפי שהוא טוען אני ירשתי ושמא חמי קנאה ואיני צריך ראיה וכמ"ש הרא"ש ז"ל בתשובה והביאה ב"י טור א"ה וז"ל מה שטען שמעון שהוא נכנס בבתים וגם אמו מוחזקת בהם עשר שני' וסתר ובנה והשכיר קצתם ופרע המס אינה חזקה כיון שידוע שהבית של אביהם ושמעון אינו טוען שאבי' מכרם אלא שטען שהחזיק בהם זו היא חזקה שאין עמה טענה ואינה חזק' אבל אם מתה האם ויש לשמעון עדים שאמו החזיקה בבתים חזקתה חזקה כיון שטוענים לכל בא מכח' או יורש או לוקח כל מה שהיא היתה טוענת אם היתה קיימת והיא יכולה לטעון קניתי הבתים והחזקתי בהם שני חזקה או ב"ד הגבוה לי בנדונייתי עכ"ל יע"ש א"כ בנ"ד כמי היה נראה ששמעון היה יכול לטעון שחמיו קנה הבתים מן האשה שהגבו' אותם לאשה בנדונייתה או שהיא האלמנה או ב"ד מכרו למזונות וכיוצא בזה זהו מה שהיה אפשר לטעון בעד שמעון

אבל כפי הדין נראה בעיני שאין כל זה מועיל לשמעון והטעם שכפי הדין צריך לברר אם טענה זו הויה טענה או לא הרי כתב הטור כיצד היא החזקה שיש ממש בו ויהנה ממנו ג' שנים מיום ליום כל דבר כפי הנאתו ותשמישו שכיון שהוחזק בו ג' שנים ולא מיחה שום אדם לא נזהר עוד בשטרו ונאמן לומר מכרתו או נתתו לי ואבדתי השטר הבתים שהם לדירה צריך להביא עדים שדר בו ג"ש ומשהביא עדים שדר בו ג"ש הוי חזקה אעפ"י שלא העידו בפירוש על דירת ימים ולילות אין צריך לחקור עדותם אם מעידים גם על הלילות אלא מסתמא מעידים גם על הלילות כל זמן שלא יטעון המערער ואם יטעון המערער אני יודע שלא דר בו בלילות אז צריך המחזיק להביא עדים שהחזיק גם בלילות ע"כ נמצינו למדין שצריך עדות ברורה שהחזיק ימים ולילות כשיש מערער

גם בנ"ד אני אומר שאין אנו יכולין לטעון בעד היורש אלא כל מה שהיה יכול לטעון המוריש וכיון שהמוריש לא היה יכול לטעון קניתי' או מכרו אותה ב"ד וכו' מכח שהחזיק בה ג"ש לפי שלא יש בעולם מי שיכול להעיד עדות ברור על החזקה כי מה שראו העדים שהיה דר בה שמעון כ"כ שנים אינה טענה שכבר אומרת האלמנה שהיתה מנחת לשמעון לדור בבתים הנז' מפני ששמעון היה פורע לתוגר הרבית שהיו חייבים היא ושמעון שהיה ערב לבעלה מן המעות שהיו חייבין לתוגר א"כ אם הי' שמעון בחיים והיה טוען מחמת שני חזקה והיא היתה משיבה שלא היו לו שני חזקה לפי שהיתה מקבלת שכירות הבתים היה שמעון צריך לברר שלא היה פורע ואיך היה אפשר זה כמו אם היו שמני' אנשים אחרי' דרים בבתים ואומרים שהשכירות היו פורעים לזה המחזיק

ובלאו הכי לא היה מועיל חזקתו של המחזיק כמו שיראה המעיין בח"מ בסי' ק"מ וכמו כן כתב הטור בסי' הנז' וז"ל ואם טען המערער דרתי בבית הפנימי ועברתי דרך עליך ולפיכך לא חששתי למחות אם ידוע שהוא היה דר בבית הפנימי והיה לו דרך לעבור על זה וגם דרך לצאת מצד אחר אלא שאין ידוע אם עבר דרך עליו אם לאו טענתו טענה וצריך המחזיק לברר שלא עבר דרך עליו בנ"ד נמי כיון שידוע לנו ששמעון וזאת האלמנה היו חייבים לתוגר והיו צריכים לפרוע הרבית אין לך טענה גדולה מזו ומבטל' כח החזקה וכיון שלא נתברר לנו שני חזקת שמעון בטלה טענה שבא מכח ירושה שאין לנו כח לטעון בעד היורש אלא כל מה שהיה יכול לטעון המוריש והמוריש כפי הנראה אי אפשר לברר חזקתו מצד טענה הנזכרת גם היורש לא עדיף מכח המוריש

עוד טענה אחרת שזכתה האלמנה ובניה בדין ויכולין להוציא לשמעון מן הבתים דקי"ל אין מחזיקין בנכסי קטן וכיון שידוע ומפורסם שחזקה זו היתה מאביהם של אלו היתומים חזקת שמעון שנכנס ודר שם לא הוי חזקה כיון שאין מחזיקים בנכסי קטן והיה אפשר להאריך באלו הדברים אלא שהשואל נחוץ ולכן ראיתי לתת קנצי למלי ודי במה שכתבתי שאין חזקת שמעון מועיל ויכולה האלמנה והיתומים להוציא את חתן שמעון מהבתים ולתבוע ממנו שכירות הבתים מן הזמן שעמ' שם כיון שאין לו חזקה:

ועל מה ששאל השואל אם חייבת לאה בפרעון הקרן והרבית בזה ודאי שחייבת בפרעונם כיון שהיא ערבנית ואם יש נכסים אחרים מבעלה בודאי שנכסי בעלה ערבים ופורעים מהם.

ועל מה ששאל אם יש כח לאפטרופוס למכור הבתים בלתי רשותה אם יש נכסים לפרוע סכי כתובתה ונדונייתה ממקום אחר ויש להם לקטנים ממה להתפרנס אינם יכולים למכור שאינם יכולים למכור קרקע של יתומים אלא לכתובת אשה ולמזוני או שהיה רבית אוכלת בהם והכל תלוי בב"ד אם יראו צורך שעה אם לא כי אין אפטרופוס ההולך בדרך ישר יכול למכור קרקע של יתומים אם לא ע"פ ב"ד הנראה לע"ד כתבתי בנחיצה רבה כאשר ה' יודע וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה: