שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/סימן יג
שאלה אם יוכל איש ישראל ללכת אצל טבח בי"ט לומר לו תן לי מצה א' או מנות שתים בשר והטבח גוי מעצמו רוצה לשקול המנה או המנות לראות כמה הוא נותן ביד האיש ישראל ולהודיע אליו אחר י"ט כמה חייב אליו או נאמר שיש שום צד איסור מחמת השקל אשר עשה הגוי יורינו מורה צדק דין אמת.
נראה בעיני דאין כאן צד איסור והטעם שהשקל רוצה לומר לשקול הבשר אפילו ישראל עצמו אינו אלא איסורא בעלמא דהוי מעש' חול וא"כ כיון שהגוי שוקל מעצמו הבשר ובאותו מעש' אין לו ליש' הנאה בי"ט א"כ אין לחוש שהרי מתניתין פ' אין צדין לא קאמר אלא לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר כו' ובנ"ד איהו לא אמר אלא תן לי חלק אם הגוי שוקל לעצמו הוא שוקל
וכי תימא הרי מתניתין פ' כל כתבי נכרי שהדלי' את הנר משתמ' לאורו ישר' ואם בשביל ישר' אסור הא קמן דבשביל ישר' אסור ובנ"ד נר' דבשביל ישר' קעביד דהתם לא אמרי' אלא שעוש' מלאכ' ומאותה מלאכ' מתהנ' ישר' בו ביום ואפי"ה כשהגוי עושה בשבילו יכול ישר' להתהנו' בו ביום וכדאמרי' שמואל איקלע לבי אביתורן אתא ההוא גוי וקא מדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטרי וקרי בהו אמר אדעתיה דנפשיה קא מדליק הדר אהדרינהו לאפיה ביה שרגא ע"כ והדברי' ק"ו התם דהוי מלאכ' דאורייתא ואפי' הכי כיון שראה כוונת הגוי היה לתועלתו של גוי חזר שמואל לאפיה ונהנה מן המלאכה עצמה בנ"ד דהוי אפילו לישראל אסור המשקל קל מאד והגוי עושה להנאת עצמו וישראל אינו נהנ' ביו"ט מפועל פשיטא דליכא צד אסור הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה: