שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/סימן ז
שאלה אלו שדרכ' לילך למצרים או בדרך רחוקה ומוליכי' מעות תפורי' במלבושים כי יראים להניחם בשום מקום מפחד גנבה מה יעשו בשבת אם מותרים לכסות בהם אם לאו:
נראה בעיני דמותר לצאת בהם כמו שיוצאים במלבוש מלא צמר גפן נקראים קולג' ונאדוש וגם כי מדברי האגור נראה קצת לאיסור מ"מ נראה בעיני כי משם ראיה גמורה להתיר באגור הל' שבת סי' תקכ"ב כתב אם מותר להוציא מעות תפורים במלבושינו צדד להתיר אי משום פסידא משום חשש שמא יגנבו והוי הוצאה כלאחר יד והרבה דברים מהאי טעמא ובפרט בזמן הזה דליכא רשות הרבים שוב אמר שנז' ממתני' דפורפת על האבן אבל לא על המטבע דמוכח משם דאסור להוציא מהר"י מולן
אבל לי הדיוט יתמא דיתמי נראה דמשם ראיה להתיר והטעם דאפי' תימא דהתם אסור הכא מותר כיון שפירש הוא ז"ל דהוצאה כי האי הוי הוצאה כלאחר יד וגם דליכא רשות הרבים ומשום פסידא ומכל הני טעמי היה נראה להתיר אם כן מה קשה לו ממתניתין דפורפת דהתם ודאי נראה דמתני' לרשו"ה מיירי ותו דהתם ליכא טעמא דפסידא וכ"ש דלפי דעת הרבה מן המפרשים מה שאסור לצאת בו בשבת היינו כשפרפה בשבת אבל כשפרפה בערב שבת נראה דמותר לכ"ע ואפי' פרפה בשבת כתב הרמב"ם הל' שבת פי"ט וז"ל ופורפת לכתחילה בשבת על האבן כו' עד וכן לא תפרוף על המטבע לכתחלה מפני שאסור לטלטלו ואם פרפה יוצאה בו ע"כ והרי מבורר מדברי הרמב"ם דמיירי ברשו"ה ואפי' הכי כתב שאם פרפה אפילו בשבת דמותר לצאת כ"ש וק"ו בנ"ד דליכא רשות הרבים עוד דאיכא פסידא דנראה דהוי מותר לכ"ע כיון שהיו תפורים קודם השבת והאמת כי לא ירדתי לסוף דעת מהר"י מול"ן כי ודאי הדבר פשוט להתר ממקום שבא כך נראה לע"ד וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה: