שו"ת מהרש"ל/סימן עח

שאלה מי שזימן אורחי' ליום ראשון של חול המועד שחל בשב' ורוצ' לשחוט ביום ששי שהוא י"ט לצור' שבת ואומר שעש' עירוב תבשילין אי שרי או לא

תשובה יראה דבכה"ג אסור לשחוט אף שבכל י"ט אינני נוהג לשחוט ולא ראיתי נוהג אלא מן הבלעים ואיסטניסי' ואין כח בידי למחות אף שהיה ראוי למחות כי יש לחוש להשחזת הסכין כמו שאסרו לראות סכין לע"ה מהאי טעמא וגם אין הכל בקיאין בדיני מוקנה ויבא לכסות בעפר שאינו מוכן אלא שאינן נשמעי' בזה ואמרו שכך ראו מאבותיהם וזו היא עיקר שמחת י"ט שלהם אכן בכה"ג שהוא מכין מי"ט לשבת אסור ועירוב תבשילין לא מהני אלא למי שהתנה להדיא כמו שכתב האשיר"י והו' מן התו' וז"ל מדקאמ' ומדליקין לו את הנר משמע מי שלא ערב אף להדלי' אסור ומדליקי' לו את הנר דקאמר היינו נר אחד כמו פת אחת וקיתון אחד אעפ"י שלא פירש כן לכן נהגו כשמניחין עירוב לומר לאפויי ולבשולי ולאדלוקי ולאטמוני ע"כ ובנוסח עירוב תבשילין את' רואה שנוהגין כמותו ותופסין דבריו עיק' ואל תשגיח במה שכתב הרא"ש בתשובה שאינו יכול לשחוט מי"ט ראשון לשבת היכא שהניחו ע"ת אלא ישחוט בי"ט שהוא ששי בשבת אלמא מותר לשחוט כשהניח על תנאי אין זו ראייה דהוא כתב לפי אותן שמתירין כל המלאכות ע"י מה שאומר לאפויי ולבשולי כדעת הרי"ף וסיעתו ולא בא באותה תשובה אלא לפסוק שאסור לשחוט בי"ט ראשון אבל לדעת החולקים על הר"יף וסוברים כל מה שלא הותנה בפירו' אסור לעשות בי"ט לשבת א"כ פשיטא שאסור לשחוט ועוד אפשר שהרא"ש מיירי היכא שהתנה להדיא בע"ת ולשחוט דשרי לד"ה ואין לטעות ולומ' שבמה שאומר ולמעבד כל צרכנא כולל כל דבר ומ"מ צריך לומר לאפויי ולבשולי שהוא עיקר העירו' שנתקן על פי הפסוק אשר תאפו אפו ואשר תבשלו בשלו ועל זה סמכו ליקח ב' מיני' אפוי ומבושל לאפו' על האפוי ולבשל על המבושל זה אינו שהרי הה"ג כתבו למיפא ולבשולי ולמיעבד כל צרכנא ולאדלוקי את הנר ואם איתא דכל צרכנא כולל הכל א"כ למה לי לומ' ולאדלוקי וכ"ש לנוסח הטור שהזכיר להדי' ולמעבד כל צרכנ' וגם לאטמוני שהו' ממש כמו בישול ואפ"ה צריך להזכירו להדי' ולא אמרינן שכלל בלמיעבד כל צרכנא כ"ש שחיטה: