שו"ת מהרש"ל/סימן ע
סימן ע
עריכהשאלה אונן על אמו ויש לו בן לימול איך יתנהג עמו:
תשובה שאילה זו צריכ' דקדוק כי לכאור' היה ראוי שימול אותו אחרי שיקברו את מתו דקודם שקברו המת הוי אונן ופטו' מכל מצות הכתובים בתור' ואי בירושלמי שאפי' אם ירצה להחמיר על עצמו אינו רשאי ומה שאמרינן מילה ומת מילה קודם היינו היכא שאין האב אונן ובפרט לפי מה דס"ל האידנא שאין האונן נכנס לב"ה ולא מתפלל כלל אפי' יש לו קוברי' ולא כרבי"ה שכת' להקל אכן נרא' לי גבי מילה דמצוה רמיה עליה בפרט ויש לו זמן לא נפטר ממנה כלל בפרט מאחר שמלין אותו בבית הכנסת שהוא לעולם קודם הוצאת מת דאשכחן נמי גבי מי שהיה לו טבחו טבוח כו' שבועל בעילת מצוה ופורש כו' אע"ג דהתם משום הפסד ממון התירו הא לאו הכי לא שאני התם משום דכבר מת לו מת וראוי לאבל עליו ולדחות הנשואין עד אחר אבילו' ומ"מ שמעינ' דלא בכל מילי אמרינן אונן פטור מכל המצות דאי לאו הכי איך יעשו לו החופה ויבעול בעילת מצוה כדי שיחילו עליו ז' ימי המשתה מאחר שהוא פטו' מכל המצות ואף אינו רשאי להחמיר אלא בודאי חייב במצות פרטי' כי האי אלא שהקילו חכמי' עליו ופטרוהו מתפילה ומכל המצות מאחר שהוא עסוק במצוה זו של מת והכא שאינו מבטל שום דבר מעניין צרכי מתו במה שמוליך בנו לימול ולהכניסו בברית פשיטא שחייב בפרט שהזריזים מקדימים למצוה וכ"ש למנהג שלנו שיש לו עת קבוע למולו קודם עלינו לשבח שלא ידחה זמנו ואית' נמי בברייתא בפ"ק דמגילה ומביא' בפרק מי שהיה הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמר' לא יטמא יכול אף למת מצוה ת"ל לאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא הא למת מצוה מטמא אלמא תנינ' להדיא דאף לכל המתים אינו נדחה כ"א למת מצוה שאין לו קוברים אבל במתי' שלנו שיש לו קוברים ואינו צריך לו ואינו מבטל שום דבר פשיטא שעושה מצותו דהיינו למול בנו מקודם ועוד עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת הוא כדי שיעסוק עם מתו וזה הוא כבודו כמו שאמרו רז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברי' היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי וא"כ כבו' המת הוא וש"ד: