שו"ת מהרש"ל/סימן סז
סימן סז
עריכהועל השאלה השנית נראה דאחר ג' ימי' שרי דבודאי לפי משמעות גמ' דילן אין כאן מקום לאוסרו כדאיתא בריש מי שהפך מרון בר"ה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורה בהדי הדדי איתרע ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא ופסקיה לגמליה אמר רב אשי גברא רבא כמר בריה דרב אחא עבוד הכי נהי דלפסידא דידיה לא חייש אדאחרים לא חייש והתניא ואם היו מושכרין או מוכחרים אצל אחרים הרי אלו יעשו והוא סבר אדם חשוב שאני משמע להדיא דשרי אלא שהוא היה אדם חשוב והחמיר על עצמו אלא שהרי"ף הביא הירושלמי שני אחין או שותפין טבחים חנונים שאירע אבל באחד בהם הרי אלו נועלין חנותן וכתב הרא"ש הרי"ף לא הביא הך עובדא והביא גירסת הירושלמי כו' ולכאורה נראה דפליג אגמרא דידן דלגירסת הירושלמי יפה עשה דפסקי' לגמלי' כי מלאכת שניהם בטלה והראב"ד הקשה מהירושלמי אגמרא דילן ותיר' דודאי נועלין החנות ואין השותף מתעסק בעסק השותפות בפרהסיא אבל בביתו מתעסק בעסק השותפות אע"פ שחולקין בשכר כמו חמר גמל ע"כ נראה דלא אסור אלא בתוך ג' ימים הראשוני' אבל מג' ימים ואילך יראה להקל שהרי כל משא ומתן לא מצינו להדי' שאסור אלא דווקא במלאכה אסרו לאבל וכן משמע בפ' אילו מגלחין דתניא על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקיו רצה אינו ממעט על אביו ואמו ממעט משמע להדיא דמות' לו וכן פי' הר"ז להדיא וז"ל אע"פ שנאסר במלאכה לא נאסר במשא ומתן אלא שפי' עוד פי' אחר בלשון וי"מ דאיירי בסחורה דמותר' לו כגון דבר האבד וא"כ מאחר שאין הכרע בתלמוד לאסור סחורה אלא אדרבה משמעות התלמוד משמע דשרי אף אם באת להחמיר כדי לנו להחמיר בג' ימים הראשונים לאסור במשא ומתן משום שג' ימים הראשוני' הן לבבי ואם יעסו' בסחורה נמצא מתעצל בבכי ומ"ה החמירו ואסרו אף לאחרים לעסוק במשא ומתן שלו אבל אחר ג' ימים נהי דמחמירין העולם ואוסרין במשא ומתן כל ז' אבל לאסור אחרי' שישאו ויתנו בעבורו בפרט כשיש להם שותפות עמו מניין לנו להחמיר כ"כ דהא אפי' במלאכה ממש שרי לפי משמעו' התלמו כעובד' דמריון כו' ומשמעות התלמוד משמע כפשוטו דלפי' הרי"ף ה"ל לתלמודא למימר שאני אדם חשוב דמפורסם שמיה אלא סתמא קאמר אדם חשוב שאני דמשמע משום הכי היה לו להחמיר על עצמו כמו כל אדם חשוב שבתלמוד ומ"ה מיושב מה שאמר ומיהו סבר אדם חשוב שאני דלפי' הרי"ף ה"ל אדם חשוב שאני וחלילה שבאתי לסתור דברי הרי"ף להקל אלא לסייע לנו בצרוף טעמי דהיתורא כמשא ומתן שאין לאסור אחר ג' ימים לכל הפחות בכה"ג בשותפות הנ"ל ע"ד כתבתי דברי שלמה לוריא