שו"ת מהרי"ל/סימן קסח
ומה שקורין הקטן מפטיר בפרשת המוספין. רבותינו התירו הואיל והכל עולין למנין ז' אפי' קטן. וקצת לבי מגמגם על פרשת זכור:
עובדא דתעני' חלום בראש השנה דשאילנא ממורי ז"ל ביום שני הוה והשיב לי כי דודו ודודתו התענו כל ימיהם יום שני על פי חכמי הדור ההוא שהורו להם כן ושאלתיו גם כן אם אירע כן יום ראשון. ועל זה לא השיב. וגם על יתר ספיקות שאילתיו בענין זה. אבל לשון המיימוני משמע דעל יום אחד צריך כל ימיו ב' ימים כן נראה לי: (שאילות ממהר"ר איסרלן ז"ל):
ועתה אלופי ומיודעי הורני נא על אשר מצאתי בתשובת מהר"ח אור זרוע וז"ל. הביאו אתרוגים בסל אחד ד' שותפין. לאחד כ' ולאחד ח' ולאחד ג' ולאחד ב'. וסמנו בקשרים של כל אחד ואחד. ובא האנס והריק כולם מן הסל והיתר הקשרים ולקח י' מהם והשאר החזיר להם. ועתה אבדו הסימנין ואינן נודעין של מי נלקחו. ושמא היה שייך לומר כל דפריש מרובה פריש ובלקח הגוי מן הרוב לקח דהיינו מאותן שהי' לו כ'. כההיא דהתערובת ונכבשינהו ונימא כל דפריש כו'. ואף על גב דקיימא לן כשמואל דאמר אין הולכין כו'. היכא שאין אחד מהן מוחזק אפי' שמואל מודה. כך פי' התוס' פרק קמא דב"מ. וכאן אחד מהן תפס אין זה כלום דתפיס אחר שנולד הספק כו'. ושלום חיים אליעזר בן רבי יצחק נב"ה. עכ"ה: ואם כן לפי דבריו דחשיב כה"ג רובה אם נשחטו צאן הרבה לאחד כ' לאחד י' ולאחד ה' וסימן כל אחד לפניו שלו ואחר כך הותזו ראשיהן ולקח כל אחד שלו ולא ידעינן הי מנייהו קדים. ואז נמצא טרפות בראש אחד כמו שרגיל להיות. אם יש לדמות לזה ולומר באותן של כ' היו הטרפות דלדידי' אית לי' רובה. כי לענ"ד סברא מופלאה היא. דאם כן בכור ופשוט שנגנב להם טלה מן העדר יפסיד הבכור הכל משום כל רפריש. ולא לישתמיט בשום מקום לאשמעינן כה"ג. וכן גבי שלש שהטילו לכיס הביא תוספתא שאם נגנב להם השאר מביאין וחולקין לאמצע משום דנשתתפו בתחלה. משמע לכאורה דאי לאו האי טעמא יפסיד כל אחד לפי חלקו ולא שיפסיד המרובה הכל:
עוד הורני גאוני. ראובן לקח יין משמעון בחזקת שהוא יין. והיין לא נטעם לא לראובן ולא לשמעון תוך י' ימי' יזכה ראובן בקניין המועיל ולא נתן לשמעון המעות. אחר כך לעשרה ימים נמצא חומץ. שמעון אומר ברשותך החמיץ דאוקי יין אחזקתו והשתא היא דאחמיץ. וראובן אמר ברשותך החמיץ דאוקי ממון בחזקת מרי'. כי לא נתן לו המעות עדיין. אי הוי דינא חולקין הואיל והעמדנו כבר חזקת ממון נגד חזקת יין. אי נימא אף על פי כן המוציא מחבירו עליו הראייה. ובאמנה ובאמתות זולת ללמוד תורה באתי ולא על שום מעשה בעולם:
והורני אדוני היכא דנמצאת דעות רבות בדין אחד אי צריכנא למיזל בתר רוב דעות אפי' אי הנהו דמיעוטא חשובים וגדולים כפי שמועתינו וקבלתינו: ויהי רצון שאזכה לראות תשובת דמר כי בראותי אותם שש אנכי כמוצא שלל רב. ומנשק אנא בפייהו ובכן יאריך ימי' על ממלכתו כנ' וכנ' תאב ללחוך עפר מבין רגליו הקטן והצעיר שבישראל ת"ת: