שו"ת מהרי"ל/סימן קסז

ואם הוציאו האש מן התנור מה בכך למאן דאסיר הא נהנה גופו מאיסור שבת והתנור עצמו נתחמם ומוסיף הבל. ומנהג דילי לחמם בעת שהוא קר כל כך דמצטערי'. אף על גב דמהר"מ עשה מסגרת לפתח תנורו. הלא הוא עצמו כתב בתשובה שסובר כדברי המתירין אלא דחשיב ליה דברים המותרין ואחרי' נהגו בו איסור כי כן נהגו באשכנ"ז משום חומרא ופרישות. ואם כן כיון דבזמן הזה אין שום אדם נוהג איסור. אדרבה מחזי כיוהרא ומתמיה הנוהג איסור. וכה"ג חלקו לענין מנהגא דב' ימים יום כפור. אבל המחממין כשאין הקור כל כך גדול וגם אין להם ילדים שמצטערי' הרבה. בעיני הוא איסור גדול ולית היכולת בידי לאסור ומונע אני מלהגיד לרבי' דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. וכן נראה בעיני איסור גמור שמחממי' יהודי' בית החורף בי"ט של פסח אף כי לפעמיס אין קור גדול כל כך דמדמינא ליה למוגמר ולמרחץ דהוי איסור דאורייתא דאינן שוה לכל נפש אלא למעונגים. ומ"ו ז"ל הקיל מאוד בחמום בית החורף בשבת. כי הח"ר זוינבל ז"ל בקש לחוממו בערב שבת הואיל והיו מחממין רק פעם אחת מעת לעת. ולא אבה שמוע כי אמר תענוג הוא בשבת בבקר שהוא חם: