שו"ת מהרי"ל/סימן קנג
חשבון התקופה קשה לר"י פרק כיצד מעברין ממנה. עיי"ש. ואני ראיתי בנימוקי' דמייתי ראייה מעמידת חמה ליהושע דקחשיב תלמוד פרק אין מעמידין היום לי"ב שעות. ואיתא במדרש אותו היום יום תקופת תמוז היה. והביא ראייה דלעולם היום י"ב שעות. גם התכוניים ר"ל רוב המזלות משמשים בכל יום. ויש רוצים להוכיח זה ע"י כלי השפיר"א מכח אלכסון הלוך החמה דיום קציר ויום ארוך ולא נתיישב לי. ומכח ספיקא וקושיא דר"י מזדהרנא בתקופת טבת ותמוז מתרי ספיקא. אבל לענין [תפלת שחרית ומנחה וקבלת] שבת נראה דמילתא פשיטא דאזלינן בכל יום ויום אחר שעותיו דילפינן מחלקיהו לשני ערבים ומכי ינטו צללי ערב וכי משחרי כתלי ואם כן לעולם חשבינן לשעות מחצות עד הערב ומהנהו משערינן פלגא המנחה ותוספות שבת ב' שעות לכל הקודם כדברי מהר"ח ויתיישב בזה מנהג הקהילות וכן אמרתי לכמה בני אדם דתמהו מה ראה על ככה. ומה שכתבת מתו' שנ"ץ פר' קמא דברכות יש קצת להשיב דשני מלאכים המלווין לאדם בליל שבת אחד טוב ואחד רע ושמעתי הטעם מפי מורי הרר"ג על פי הנימוקים. וכדומה שכן כתב בנימוקו רוקח דהיינו לפי סדר כצנ"ש חל"ם צד"ק יוצא ומאדי"ם נכנס והן הן אחד טוב ואחד היפך. ואם כן הא לא הוי אלא ביומי ניסן ותשרי לחוד: