שו"ת מהרי"ל/סימן קמד

ומה שכתבת דמשמע לשון סמ"ק דאם לא בירך זמן בפעם ראשון על פרי חדש שאין לו לברך עוד. לא ידענא מאין דקדקת זה אלא אדרבה נ"ל למאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילנא כו'. דאי לא בירך בזימנא קמא מברך בתר הכי כל זמן שלא גדלו הפירות וטעמא משום כך דאותה שמחה עדיין קיימא. ה"נ ל"ש ואדרבה קצת ראיה מהסמ"ק דקבעה לי' אראייה וכדרב יהודה ואין מברכין בשעת אכילה אע"ג דכבר חזינן ליה כמה זימנין: