שו"ת מהרי"ל/סימן קלח

בין גאולה לגאולה. ריוח והצלה. לאהו' י"נ הח"ר מיישטרליי"ן שי'. על דבר החי"ת דס"ת דלא נגעי להדדי אך אינו ניכר להדיא פרידתם. בעניותי נראה דשרי לתקן כי היכא דשרי מהר"ם לתקן כשאין גוף האות נוגע ודייק ליה מדקאמר אין תולין משמע לתקן גוף האות שרי. אנן נמי נידוק הכי על החוטרא כיון שכתבת שאין ניכר פרידתם להדיא אין בידי לחלק משאר גופי האותיות דפסולת למהר"מ מכמה ראייות ברורות ועצומת שהביא בתשובתו ואפ"ה שרי לתקן מטעם שהיה נראה אות בתחלה ה"נ לא שנא. ואי משום דתינוק לא קרי ה"ט היינו משום שאין מורגל בחית"ן דחוטרא כמו שכתבת ודאי אי הוה נפרד להדיא עד שנרא' כשני זייני"ן ונשתנה צורת האות. אהא לא הוה דייקינן מאין תולין דגרע תלויה דאין כאן אות. אבל נדון דידן כיון דנראה כח' נראה דשרי לתקן. ומה שלמעלה ולמטה דסליק אדעתא דפליג הרא"ש והני רבוותא כמלא אטבא דפסדא: והנה בתקון תפילין יסוד הר' אברהם שהגיהו הר' שמשון ברוך שאמר ביאר דלא פליגי אלא חצי ציפורן דבעינן לאורך ל' וך' ולמעלה ולמטה מהן מעט משום היקף גויל. ואותו חבור דסמכא הוא כי מאוד דקדק המחבר והמגיה. ואם אין נוהגין בין שיטה לשיטה. שמא בס"ת הוא לנוי. אבל תפילין מכוסין אין לחוש כי היכא דלא בעי שירטוט. כמה גאונים פסקו כר' יוסי דאין צריך לדבק ולא בתפירה. אכן מהר"מ הורה לדבק וכן מסיק תקון הנ"ל. ואיני זוכר שום סופר אחד צרפתי שהיה בשכונתינו. זולתי אחד היה שמו יעקב כהן לא היה בר סמכא כלל וכמרומה שלא דברתי עמו שום דבר מעניני תפילין כי לא היה דעתי ניחא מכתיבתו אותס. ולענין גופא דשאלתא כתב הר' אברהם הנ"ל שאין טוב למשוך גיד התפירה למטה בתיתורא שהם נדבקים [נרקבים] מחמת הזיעה ונפסל התפירה ע"י פסיק' שלשה זימנין. אכן המגיה הביא כמה גאונים דלא חשו להו הלכך דעבד כמר עבד. וטעמא דחציצה לא שמעתי עד כה: ושני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי רבותינו ז"ל דעבדי הכי. וגופא זיל בתר רישא וסמכינן על מה שכתב הסמ"ג ההוא דקבר יחזקאל. ועוד יותר שמועת שמעתי כה"ג גם רבינו תם עשה שאילת חלום על ככה. וכמדומה הואיל ולא נהוג מחזי כיוהרא ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות מה שלא היו כל אותן שראיתים נוהגין כן. והנוהגין כן טוב להניחן בבת אחת כי מקום יש בראש ובזרוע להניח ב' תפילין. ואם על כל פנים לא יוכל להניחם בבת אחת נראה לברך על של רש"י הואיל ונהגינן כוותיה. ושל ר"ת אינה אלא לצאת ידי כולם. וכה"ג עבדינן בליל פסח דמברכינן אמצה לחוד כדרבנן והדר עבדינן כריכה בלא ברכה כהלל. וכן מאן דקרי מגילה בי"ד ובט"ו כתב ר"ת לברך בי"ד כרובה דעלמא אע"ג דהתם ספק גמור וט"ו חשיב לדידיה כמו י"ד. וכ"ש בנדון זה. ונראה דשל רש"י יהא עליו בשעת ק"ש ותפלה כיון דנהוג עלמא כרש"י לא יפרוש מן הציבור לעשות אגודת ואחר תפלה יניח של רבינו תם ואם ידאג שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו יקרא בהן שמע והיה אם שמוע: