שו"ת מהרי"ל/סימן קיח
ומה שכתבת מהביצה איני מבין לשונך. דת"ר גיעולי ביצים מותר ומפרש ר"ת והערוך שהוכו התרנגולת על רחמה עד שמפלת ביצתה. (ומלשון שורו עבר ולא יגעיל). ופי' הרשב"א דכשמעורין בגידין אסורין ור"ל שעדיין מעירין בגידין בשליל שקורין (אייע"ר שטו"ק) ונראה שנתעקרה משם דחשיב בשר בעלמא גם לענין בשר בחלב. ומה זה לשונך שכתבת או אפי' קודם לכן כו'. כ"ש דחשיב בשר טפי ואבר מן החי. ומתי יקרא קודם לכן דמשעה שנוצרה הביצה היתה מעורה עד שנגמרה: