שו"ת מהרי"ל/סימן קד

תשובה אלף שלומים למר ולתורתו. אהו' אשלי רברבי מהר"ז כ"ץ. לענין מניקת דזנות דכתב מר נראה לר"ת אין חילוק כיון דמדמי ליה לטעמא דגרושה כמו שכתב מר ומשום הכי כתבו רמב"ם וסמ"ג טעמא דדיחסא לאסור בכל ענין וכו'. וכן לאידך ראייה דר"ת דאלמנה נמי אי אמרה אינו נזונית ואיני עושה לא משעבד' ליה הוי נמי בזנות כמו גרושה. ומה שחלק מר דאבא או ב"ד יכוף גרושה במכירה וזאת מי יכוף אותה. מטיבותא דמר לא. כי דודאי ב"ד או הקהל דמוטל עלייהו לפרנס התנוק היו כופין כמו האב דמ"ש הא גרושה לא משעבד' ליה אלא מפני הסכנה הוי טעמא ה"ה כה"ג ובהדיא כתב הרא"ש בתר דמייתי ראייה דר"ת וז"ל אלא חכמי' עשו תקנה זו שלא יבא הולד לידי סכנה. ורוב נשים חסות על ילדיהן ומניקות אע"פ שאין משועבדין להן להניקן. אבל אם היתה מותרת לינשא לא היתה מניקתה. עכ"ל. הרי דתלי טעמא דר"ת בסכנה דהנשים עצמן חסות על ילדיהן ומניקתן. וא"כ זנותן נמי ה"ה והיא התשובה ומטעמא דאלמנה גופא דהיינו אשה בושה קאמר התם ולא שייך בכל הנשים. ואפשר דה"ר שמשון דווקא בגרושה שרי דבעל וקרוביה שכיח דחשו עלי' וב"ד כופין אותס לפרנס' עד שש. והא דמפלגינן ס"פ ד' אחים בין זנות לנישואין היינו לענין הבחנה דלא שייך מכח טעמא דמפרש התם ובזנות דלא שכיח לא גזור או דלא אצטריך בזנות כדמפרש שם אבל לענין מעוברת ומניקה שייך כמו כן בזנות כדלעיל: