שו"ת מהרי"ל/סימן פא
שלום לך האלוף מהר"א כ"ץ שי' מה שכתבת אי נהגינן כר"ת לאסור אשת חמיו לחתן בעלה שהוא חמיו היה הוא ודאי פשיטא דנהגינ'. דהתו' וכול' רבוות' הכי אית להו דליכא מאן דפליג עליה בבתראי אבל מאי דבעי מר לדמוי' ג"כ נשים אחרות כגון בת חתנה או בת אשת חתנו או אשת בעל אחותו. וכן לבנו. הא לא אשכחנא ולא מטעמא דמר דתלי מילתא בכבוד דא"כ ב' חורגים או אשת שני חורגי' ליתסרו דחייבים בכבוד' דאורייתא כדילפיגן מאת אביך ואת אמך פ' הנושא ואינהו נמי קרו ליה בנינו. וכן החורגים קורי' לאלוף נעורייהו אבי ואמי כדאיתא בתשובת מהר"מ שבמיימוני וא"ה קיימא לן דשרי אפי' בדורות האחרונות על פי תלמודא דידן פ' משוח מלחמה. אף כי בא"ז חלק בשם ר"י אפי' לדידיה זימנין דשרי כשהן בבית אחד אף כן אינן כל הני טעמי דכתב מר דאיכא כבוד וקריאת אב לגבי אב ואפי הכי לא חיישינן אבן. ועוד בא"ז שרי באלמנה בעל אמו ובבתו ובאחותו אע"ג דחייב בכבוד בעל אמו מדאורייתא וקרי ליה נמי אב כדלעיל ומהאי טעמא אסור לזה אשת חורגו דנראי' ככלתו ולחורגו לא אסור באשת בעל אמו. וככה כתבת דזו נראי' ככלתו וזו אינה נרא' כאשת אב ובתה כאחותה ואחותה כאחות אם. ונ"ל היינו שאמר דבאשת חורגו ואשת חמיו משום דכל שבנקב' ערוה גזרו על אשתו וחמיו אלו הי' אשה היתה ערות חמותו. וכן חורגו אלו היה אשה היתה ערות בת אשתו ע"כ גזרו על אשתו. ואע"ג דהאי כללא לא מתוקם כלל כדמוכח פ"ק דיבמות. מ"מ דורות האחרונים חשו למראי' העין היכי דאיכא האי כללא ג"כ חשו אפי' לאחר מיתה כדמוכח מדמייתי מרצפ' בת איה. ובכל הני דכתבת ודלעיל ושרי בזו לא שייך האי טעמא. אבל באשת חתנו לא הוי האי כללא דאפי' היה חתנו נקבה לא הוי ערוה אלא א"כ בתו הוי זכר דלהוי הוא ככלתו. וא"כ בבעל אמו ובבטל אחותו נימא נמי הכי. אלא נ"ל היינו טעמא דאשת חתנו דרגילין למקריי' ליה חתן הן חמיו עצמו הן שאר אינשי רובא דעלמא קרי ליה חתן פלוני וכיון שכן הוא נקרא בפי רובא דעלמא ועל שם אשתו נקרא כן לא ידעי כול' עלמא איזה מן האנשים בתו של זה. אבל בתו מאשה אחרת לא קרי ליה נינו של פלו' וכן בעל אחותו לא קרי ליה גיסו דאין רגילות למיתלי האי בהאי כמו בחתן וכן בעל אמו אינו נקרא על שמו כמו חתנו דתלו ליה בחמיו כדאשכחן בעלמא הנקל להתחתן במלך או חותן המלך כמשה ויתרו וכן לעולם מתכבד חתן בחותנו או איפכא ונקראים זה ע"ש זה מה שאין כן בשאר חתונים כמו חורג"מגיסו אף כי איהו גופיה קרי ליה אבי וכעובדא דכתוב מהר"מ דלעיל מ"מ שאר אינשי לא עבדי הכי ולא מחלפי אשתו בקרובתה: