שו"ת מהרי"ל/סימן עט

מן השמים ירוחמו ובכפלים ינוחמו לאהובי האלוף הח"ר יודא שי' וקבל נא מאהבה כי הוצאת ימיה בשם טוב כו' ומי שאמר די כו'. מה שצעקת' על ה"ר טעבל כבר כתבתי לו כאשר ידעת ומה יועיל אי הדר כתיבנ' ליה היה טוב בעיני אם יש לך שום אהוב באותה מדינה שהיתה מרשיהו ויתבענו בדין. ומ"מ כשיקדמו ההולכים אליו אכתוב לו אי"ה ית'. על אודות חלק בני אחיך ז"ל כבר הורה זקן רבינו אביך ז"ל והשיב למו' חמי ז"ל בארץ לועז דקיי"ל כראבי"ה ושאר גדולי אשכנז שהפקיעו חכמים ירושתו וצוה לתת הירושה לשאר היורשים אף כי היו קורבתן רחוקה תשובה איננה בידי אולי תמצאיהו בדיסק' רבינו ז"ל. ואי קשי' ליה האי קשי' לי הואיל ואנוסי' הם כתינוק שנשבה בין הגוים לא שייך למקנסינהו דהוו כל ימיהם כישראל גמורים כמו שכתבתי לך כבר לענין חליצה: ושוב מצאתי כדברי. וגדולה מזאת שהשיב ה"ר ידידיה על האנוסים בשעת הזעם אפילו גדולים דדין ישראל יש להן לענין ירושה. וכתב דראויי' לקרותן שבויים ומביא ראיה מבנתיה דרב נחמן דקאמרי עדי גוברין וא"ה לא קרינן נשתמדו. והרא"ש. הסכימו לדבריו דאנוסי' לא חשיבי משומדי'. וכל שכן הני דקטנים. ואם בנות היו לאחיך ז"ל הבנים אשר ילדו בגיותן ישראלי' הם וראויים לירש אלא דלא יהבינן להו דאזלי ואכלי בגיותן ע"כ נראה דיש לעשות כמו שהשיב הרא"ש והיא בטור חושן מש' סימן רפ"ה ובח"ה שלי הוא סי' רצ"א על סבתא ותרתין בנתא דאישתבהון ע"ש ושלום מא' הקטן הלוי: