שו"ת מהרי"ל/סימן עג
וכתובת אלמנה מנהגינו סתמא חצי כתובת בתולה אם אין לה תוספ' או שכתבה לה התקבלתי ואם לכם אין מנהג זה אם כן לא ידענא במאי נסתפקת אם כותבים כל מה שאכנס בפירוש ולא חיישינן אשלא לבייש מי שאין לו אמאי לא נסמוך על הכתוב בכתובה כמו ההיא דהמקבל מקנה ומכפל וכמה כתובות בתולות דכתבי' דהנעלת ליה חמשים ליטרין וגביא להו ובדינא דמתני' דסלע נעשה ו' דינרי' ע"י שמרויח בו ה"נ יש לו שום טעם שקבלו כ"כ ביותר משויו כמו כל הני דגובה פורנא מהן (פי' ריוח) לפי' ר"ת או לרש"י בארנקי דמחוזא. ואפילו לית לן שום טעמא בהני מטלטלי דעיילית ליה מ"מ הואיל ורצה להוסיף לה ולהרבות נכסי צאן ברזל שלה כיון דאין מנהג קבוע אמאי לא ניזול בתר הודאתו כמו כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו: ומה שכתבת מכל אודיתות דעלמא דקגיא מעובדא דאוסר אע"ג דהתם איכא טעמא דאמרינן שמא זכה לו ע"י אחר הכא נמי איכא טעמא דרוצה להוסיף ולייפות כחה בנכסי צאן ברזל דשקלא בלא שבועה וכיון דאודי אודי ואמרי' שהוא זכה לה הני נכסים ט"י אחר וחשיב הנכסים דמבי אבוה לאו דוקא דכל נכסים בכלל אלא שהיא באה מבי אבוה והביאה הני נכסים שברשות עמה. ואפי' הם במדינת הים ומה שייך הודאתו או טעותו כיון דאודי אודי ומ"ש אם אין שטר כתובה מהו. בזה לא הבנתיך כיון שכתבת דאין מנהג לכתוב אלמנה אלא דזה כותב ככה וזה כותב ככה א"כ מאי קתבעה אם יש מנהג לכל הפרות לכתובת אלמגה אותו סכום קגביא ואם תבעה טפי היינו ממש דד"ת המוציא מחבירו עליו הראי'. ואם יש לה עדים שיש לה צאן ברזל לבד סכום כתובתה וידוע לעדים שהוא קבל עליו מותר על הסכום בשעת נישואין מ"מ הואיל שאין שטר כתובה בידה אמרינן דלמא מכרה או מחלה וכו' נכסי בחזקת יורשים ועליה להביא ראיה דתו' חשוב ודאי אם מנהגיכם להגבות לסתם אלמנה רק מנה והיו לה עדים שהביאה מטלטלי' אפשר דגביא להו בתורת נכסי מלוג כמו מלבושין וכה"ג דשייך לגופה אבל נדוני' בתורת צאן ברזל דלא כתיבה לא ידענא האיך תגבה ושלום משר' הק' יעקב הלוי: