שו"ת מהרי"ל/סימן מג

המורים לכהן שהלך עם אביו על הקברות והוא מטמא לשאר מתי' צריכים כפרה על שהתיר לכהן לעמוד בבית הקברות מטע' חזרת מן המת שאין בו צורך לאביו וקא מוסיף טומאה בחיבורי' ואשר כתבת שציוה לו אביו לקוברו בעצמו. א"כ לא שנית אמר לו אביו הטמא יכול יטמא לו ואפי' לאו גרידי לא דחי כבוד. ומנהג פשוט הוא שאין הולכין הכהנים לקרוביה' אלא עד הקברות ותינוקות של ב"ר יודעין ותימ' גדול שטעה במילת' דכתו' בכל חיבור וכל רבותי' שוין זולת ר"ת ונדחו דבריו וראיותיו בהא עכ"ל: