שו"ת מהרי"ל/סימן מ

מה שכתבת מנר חנוכה דפונין לימין. כי כתב מהר"מ וזה ימים רבים שאחד מן המורים תמה על זה אם יצטרך לפנות לימין כיון שעומד על עומדו והבאתי לו דההיא דהוציאו לו. פלוגתא דרבי עקיבא ורבי אליעזר ור"י הגלילי. אמתן דם קרנות מזבח הזהב ביום הכיפורים דלמקצת לישנא דהתם בגמרא פליגי בהקפת ביד אי שמיה הקפה. ע"ש ותמצא מבואר בכמה לישני. ומה שהקשית מעלת בכבש אינני מבין דעתך כלל. אדרבה אההוא מפורש בכמה דוכתין משמע דכל פינות שאת' פונה לא היה אלא לימין ובניינא הכי הוה דכבש בדרום המזבח קאי. ולא היה רחב במזבח דמזבח סובב כ"ח וכבש רחבו ט"ז ועלה בכבש ופניו כלפי דרום מזבח ופנה מן הכבש לסובב. וכל זמן ימינו למזרח ע"כ בא לו לקרן דרום מזרחי לימין והקיף כולו דרך ימינו. וכן אנו מסבבי' הושענא: ובזה ישבתי מנהגינו שאנו פונין לצפון שהוא שמאל אלא אמרינן בתר היקף אזלינן והתורה על הבימה וכשמהפך החזן פניו כלפי התורה דהיינו למערב אז ימינו לצפון ומקיפין כולנו דרך ימינו: והיה נראה לי כשהחזן מהפך עצמו שהיה מהפך עצמו דרך ימין כמו שכתוב במיימוני בהיפוך כהני'. ולא ראיתי נוהגים כן ושמא משום כבוד שכינה וציבור אבל הכהנים א"א. ואינו מיושב לי דחזינן במזבח דלא חשו לכך כי היה יכול לחזור על העקב כשבא לצפון מערבית לסבב עד מערבית דרומי' דרך מזרחו ולא יהפוך אחוריו לצד מערב השכינה. ואי תימא שמהלך לפניו ונמצא שמאלו למערב. אם כן כשמהלך מן הכבש למזרח אחוריו למערב אי לא נימא שמשנה בהילוך זה מזה והא לא אשכחן: וכן בלולב נראה לי להקיף דרך ימין בנענועו למזרח דרום מערב צפון. ודלא כאיכא דמפני לה ולא ידע טעמם. ואי משום שויתי השם לנגדי תמיד הא לא שייך אלא בשלום שבסוף תפלה דמדבר נוכח. כאלו מדבר עם שכנגדו ונפטר מרבו וזה לא שייך הכא דאם לא כן מזבח הזהב נמי: ותמיהני על כתיבות תורתכם הקדושה דפונין לשמאל. ושמא משה רבינו ע"ה עיניו ראו את מורו ית' ופנה לימינו שרא לי מר: ונר חנוכה לא ידעינא מאי דוחקך לעיולא פילא בקופא דמחטא הא ודאי במקום דליכא מזוזה דמדליקין בימין דכל מידי דמצוה ימין עדיף ואפילו תפילין קשירה בימין והנחה גלי קרא אבל כל שאר דוכתא ימין עדיף דמהאי טעמא לולב בימין ואטר בשמאל. כדאיתא במרדכי: ובבהכ"נ מדליקין בימין לחד טעמא משום דליכא מזוזה: והנך מפרש דאין בכל בית זה מצוה מזוזה לא ידענא מה הוא מה עניין פתרון זה לזה כל חדרים חייבים במזוזה. ואנו בני ריינו"ס סומכין משום שהנשים מתקשטות בבית החורף ומ"מ חשיב בית בפני עצמו ומה יועיל לו שעשית מצוה בפתח הבית בימין. ולדידך חצר שיש לה בו פתחים אם פתח האחד פטור מן המזוזה כגון פתח שמאי או אינו רגיל. אטו ידליק בשמאל. ותניא בשעריך אחד שתי בתים וחצירות עירו' ומדינה לפי דבריך ואם היה מזוזה בפתח החצר או העיר היו כל הבתים מדליקין בשמאל אפילו ליכא מזוזה. וכן בית הכנסת בגגות העיר ובפי' כתבו רבותינו דכל דין מקום הדלק' איכא לדידן בפנים כמו לדידהו בחוץ. ובשאלתות דרב אחאי מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל. ובעל הבית בטלית מצוייצת עובר ביניהם לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק. פי' חוט ציצית בין שניהם ולדידן מה שייך האי טעמ' וכל רבותינו מדליקין בימין בדליכא מזוזה. ובפי' אמר לי מה"ר שלום שמדליקין בשמאל הואיל ויש מזוזה בפתח בית החורף שלו אע"ג דיש ב' או ג' מזוזות מחוץ לבית החורף עד הרחוב. אלמא שזו שבבית החורף היה מדליק בימין. ולית דין צריך בשש וש"י כנ' דודך הקטן יעקב הלוי תלמיד: