שו"ת מהרי"ל/סימן לו

ולומר קדיש ואינו יודע אם אביו ואמו קיים מדינא און אנו צריכין דתנן המביא גט והניחו זקן או חולה נתנו בחזקת שהוא קיים כל זמן שלא הגיע לגבורות ואפילו כשמגיע לגבורות לא הוי אלא חומרי חיים וחומרי מתים וכיון דיש מתים ודאי אין ספק מוציא אידי ודאי ולכך אין אני אומר קדיש. ולפעמי' אין אני פורס על שמע כשאין שם אחד מן האבלים לכבודן: ואם אין יתום שיאמר קדיש אמור ומה בכך וכן להתפלל אם אתה רגיל ואל תשיג גבול אחרים הוודאים: ותוך י"ב חדש על אב ואם זה לשון הר"מ בתשובה. ובשבתות ויו"ט נהגו כמו כן שלא להתפלל כל י"ב חדש. אבל בימות החול לית דין ולית דיין שאין בו לא איסור ולא מנהג עכ"ל. אלמא שלא הוציא אלא ימות החול מכלל דכל שבתות נהגו שלא להתפלל: ואורחי' תוך י"ב חדש הבאים להתפלל לעבור לפני התיבה ולומר קדיש יתום באושטריי"ך נוהגים לומר ואין שום מעלה לבנו העיר על האורח בענין זה אבל מהר"מ סג"ל ז"ל הנהיג בב"ה שלו שלא לומר אלא ההולכים שם תדיר: וכן נהג מהר"מ על פיו: וכן נוהגים בעיר הזאת. שבן העיר דוחה את האורח חוץ מפעם ראשונה או יום שמת בו בכל שנה. ונהרא נהרא ופשטיה ואיני כדאי להכריע. ומכל מקום קצת נוטה למנהגינו הואיל וכל צורכי ב"ה מוטלין על הציבור כמו להשכיר חזן או מניין אם היו צריכין או לקנות ספר תורה ומעיליו ובניין ב"ה הכל בא משל ציבור וכופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות ספר תורה נביאים וכתובים ולהשכיר מנין לימים הנוראים כדפסק מהר"ם מכח ההיא דלעיל דתוספתא וה"ה להשכיר חזן או קורא וכל עניני ב"ה כדמוכיח באותו תשובה: ואין יכולין לכוף את האורח לתת עמהם כלום לכל זה: מסתברא דה"ה כל הוצאות ב"ה שלהם דהא קמן יכולין למוכרו ואפילו דכרכי' כדפסק ראבי"ה פרק בתרא דמגילה ולהכי מנהג בכל הקהילות שבן העיר ממש דוחה האורח ממקומו בבית הכנסת ונהיגנא נמי דביו"ט אין קורא כ"א בני העיר אלא שבשבתות רגילון לכבדם ומוחלין בני העיר על כבודם דמשכחי לקרות בשבתות השנה טובא. ואשכחן בירושלמי לחיטא דפסחא י"ב חדש בין ליטול בין ליתן ובכל דוכתין נקטי בני העיר: רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי כו': וכן לשנות לכל מה שירצו בו ומפרנסי בו עניי עירם. עניי עירם קודמין וזכר לדבר אנשי משמר טול אתה בשבתך ואני בשבתי הואיל וכן התנו הכא נמי כל צורכי ציבור בעירו ובבית הכנסת שלו כל עבודתו שלו דהיינו תפלה במקום עבודה. אף על גב דהתם גבי כהנים יש לכל אחד חלק כמו לחבירו אפילו הכי כיון שנסתלקו כל אחד ממשמרת חבירו אינו יכול לכנס בגבולו בעבודת ציבור. וכן המשמר נחלק לבית אבות כל אחד יומו. ולענין הלוואות אין מניחין להלוות ולהרויח שום דבר בעיר מי שאינו נושא בעול עם בני העיר: אפילו כי ליכא משום עינא השר דבר מתא אבר מתא מעכב וכל מיני רווחי' מעכב בן העיר על בן מלכות אחר כדאיתא בכמה דוכתי פר' לא יחפור: אפי' פרדכת מוציא את שאין לו ישוב מן העיר משום מציאות ויתר רווחים הבאים לידו. הכא נמי מעכבים בני הכנסת על נכרי מליטול מצותם הואיל ואינם נושאים בעול בית הכנסת עמהם. ובאושטרי"ך נוהגים לומר קדיש יתום תדיר אף בחול ושמא מתוך כך אינם מקפידים: הנה כתבתי לך עניות דעתי אכן אל תסמוך עלי והמנהג עיקר על כן תדרוש אחריו וא"ל שי' לזוג ולילדיה כנפש אחיך הק' יעקב הלוי: וזאת השיב לבן אחיו מה"ר יעקב גיילנהוזין בן מה"ר יקותיאל הלוי ז"ל.