שו"ת מהרי"ל/סימן לא

ומה ששאל אחי אם יש למזוג לאורח תוך י"ב חדש מהר"ז כתב באלפסי דשלוח מנות אין לך שאילת שלום גדול מזה. ואם כן תפשוט מיניה דאסור למאי דנהגינא דאין שואלין בשלום אבלים אפי' בשבת: ולברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים דלא: ונראה לע"ד כגון מילתא דאפשר לדחויה כגון פירי או מלבוש אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה וצ"ע: ויום שמת בו אביו אם יש להתענות באדר הראשון או השני. על דבר זה שאלו את רבותינו באושטרייך ולא הושוה דעתם יש שהורה בראשון ויש בשני. ואני איני כדאי להכריע אלא דיש קצת להביא ראייה מפטירת משה רבינו דמתענין בראשון כי אותן הימים כתוב בה"ג: ושמא תאמר הכי הוה עובדא דשנה מעוברת היתה ונפטר בראשון איברא לאו הכי הוא דבאדר הסמוך לניסן נפטר דילפינן פטירתו בז' באדר מוהעם עלו מן הירדן בעשור לחדש פ"ק דקידושין. וכן לידתו בז' באדר הסמוך לניסן פרק קמא דסוטה. דמני ג' חדשים מיום לידתו עד ו' בסיון יום מתן תורה אליבא דרבי אחא בר חנינא ולרבי יוחנן בר פפא היה באדר הראשון ביום לידתו. מכל מקום פטירתו באדר הסמוך לניסן כדלעיל: ועוד ראייה דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם והאי כנדר דמי דמסתמא אדר הראשון אליבא דרבי יהודה סוף פרק קונם יין דבשטרות כותב אדם סתמא וקיימא לן כוותיה לגבי רבי מאיר וכן לרבי מאיר משמע התם הכי אלא דמחלק בין ידע שתתעבר ללא ידע להכי אין ראייה לרבי מאיר. ואנן ידעינן בקביעות עיבורינו גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט. ופרק קמא דמגילה אי לאו משום דמסמך גאולה לתפלה ושאר דרשות אשר שם הוה מקדימין לעשות פורים בראשון. ומיהו התם איכא טעמא אין מעבירין על המצות כדאיתא התם. ועוד כי היכי דבשש לא מספדינא כלל. אף על גב דבשנה מעוברת. הכי נמי נימא באדר ראשון כיון דאדר סתמא איקרי אליבא דרבי יהודה דלעיל. ועכ"ז ראיתי כבר בספר חסידים שאחד מת אביו באדר ראשון בשנה מעוברת והיה מחמיר בשנה פשוטה לומר קדיש גס בשבט או להיפך: