שו"ת מהרי"ל/סימן כו

ועל אגנא דלישא אם הוא גדול כל כך שאינו רגילין ויכולין כלל להכניסם ביורות הגוים ובודאי לא נשתמש בו בכלי ראשון דאיסורא אז הגעלתו על ידי עירוי: וכן תקנתו תנקנו שקורין שויירי"ן מבית ומחוץ יפה ותניחנו מע"ל שלא יהא בן יומא ומסתמא כבר עכבתו בלי תשמיש יום רב וקח יורה או קדירה חדשה או של יו"ט והרתיחנה מלא רותחין על האש שתעלה אבעבועות מחמת הרתיחה. ותזהר כשתסירנה מן האש שתעלה רתיחות כל זמן עד שיגמור העירוי ושפוך תוך האגן עד שיתמלא על כל גדותיו וקח אבן רותח או לפיד אש וזרוק לתוך האגן עד שישפכו הרותחים על שוליו ודופנו ואחר כך הפוך האגן ושפוך גם כן מן הרותחין על שוליו ודפנותיו ותזהר שהרותחין שבקדירה לא ינוחו מרתיחתם. וגם תזהר בכל פעם שאתה מערה שלא יפסיק הקילוח אלא יהא מחובר לקדירה דאין זה עירוי אך בשעה שגוגע באגן יהא מחובר לכלי ראשון ולא בזריקה וקיטוף: ואחר ההגעלה תשטפנו בצונן מבית ומחוץ בכל מקומותיו ואחר כך תטבלנו. וכל מה שכתבתי. אם אין בו טלאי בל"א ולעקי"ן אבל אם יש בו טלאי או טבע' מחוברת בו אין תקנה בכך: החמרתי עליך הרבה יען כי אתה יושב בדד בלא תלמיד חכם דלא ליפוק חורבה מיניה: ועל האגן אם אתה קולפו אינו פוטרו מהגעלה. כי כן כתבו מקצת רבותינו על סכינים שחוזין ומדוכות. ואף על פי שיש לחלק איני מקיל לך ותוכל בטוב להכשירו כאשר כתבתי לך בראשונה: ופסח שחל ביום א' אופי' מצות כשאר ערב פסח ביום ו' אחר חצות אך ג' מצות של מצוה מנהיגין לאפותו כל אחד בליליהם הואיל ונפיק מפומי דרש"י דלא נפקינא במצוה הנאפת קודם איסור חמץ דאיתקש לפסח. אף על גב שאבא מירי ז"ל ורוב גדולי ריינו"ס נוהגים כן בכל הפסח משום חיבוב מצוה בשעתא על זה איני חושש כ"כ רק כשחל במוצאי שבת כדלעיל: ואם תעשה כן תזהר שלא תבוא לידי קילקול ותהי' בקי בהלכות הפרשת חלה ביום טוב ובמדידה ובכיבוי וברחיצת הכלים ולאכול אפיקומן קודם חצות: