שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן מז

פסק נידון ה"ה הבח' המופלא כ"ה פלוני שנתקשר בקשר שידוכי' עם בת הרב הגאון מו"ה פלוני ושוב מיאן הבח' והי' ביניהם קטטו' ומריבות ונמשך הדבר עד לעת כזאת וכעת מכתב שלוחה אלי ממותב בי דינא רבא דק"ק אובן ישן יע"א מקום מולדת הבתולה הנ"ל המעידי' באמת דהבתולה הי' לעת עתה יותר מבת ארבעים ואינה ראוי' להוליד עוד ומחותם בחותם ב"ד יפה אך אחר החקירה שחקרתי ע"י החקוק במצבת אבן העומדת על קבר זקינה אם אמה בק"ק באטרקעס שנפטרה ביום יו"ד אדר תקנ"ד והבת הנ"ל נולדה אחרי מותה ונקראת על שמה וא"כ אין להבת לעת עתה מ"א שנים ונמצא בתחילת קשר השידוכי' שהוא קרוב לשלש שנים עדיין היתה ראוי' לפ"ו ומחמת שעיגן כלתו מחמת טענות הידועים ביניהם נזדקנה כל כך. הנה מבואר בב"ב קי"ט ע"ב אי לא נישאי' קודם ארבעים שוב אינה יולדת ע"כ נלע"ד לפסד"ג אעפ"י שאם טענותיו של הבח' אינם ראוי' לעגן הכלה אז חרם כרוך בעקבו מקדמונינו ז"ל שלא לבייש בעסק שידוכי' על מגן מ"מ גם כי אכל שום ועבר חרם לא יחזור ויאכל שום והוא הבחו' מחוייב לישא אשה בת בנים הראוי' לפ"ו ואפי' כבר נשאה ונתברר שאינה ראוי' להוליד מחוייב לגרשה גם כי לישא לכתחילה ע"כ בשום אופן בעולם לא ישא הנ"ל והשידוכי' בטלי' והוא מחויב לישא אשה בת בנים אך אם שלא כדין עיגן אותה יחוש לעצמו מחומר חרם הכרוך על עקיבו ויפייס בת הגאון הנ"ל שתמחול לו או יקוב הדין ההר ביניהם ואני לא אדון בדבר זה כי לא ידעתי טענותיהם על בוריין גם לא נקראתי על זה אך להורות בדין זה שאינו נוגע בין אדם לחברו כ"א בין אדם למקום לקיים מ"ע של פ"ו. הנלפע"ד כתבתי וחתמתי שמי פק"ק פ"ב יום ג' ט' אדר תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: