שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן לה
אקרא לשלום ראשי בני הגולה מנהיגי עדת ישורן בדרך הישרה בצירוף בד"צ הנלווים עליהם כל חו"ח לפי מעלהו הרמה נ"י יהי' כבוד ה' חופף עליהם כל הימים:
מאפיסת הפנאי וטרדת הזמן א"א לאמן את ידי לעטרם לפמכ"ה אמנם ההכרח לא יגונה ובמקום גדולתם שם ענותנותם נ"י הנה באתי בדברים העומדים ברומו של עולם ה"ה מענין חשבון עבור השנים אשר אין לנו מצוה בכל התורה כלה גדולה ממנה ע"כ אנו צריכי' לחפש אחרי' בכל מאמצי כחנו כי בה תלוי קביעות המועדי' המקודשים וחמץ בפסח ואכילה ביו"כ בהכרת בצירוף שאר מצות המסתעפי' ממנה וע"ז נאמר כי היא חכמתכם וגו' ובעו"ה מחמת צוק העתים נתמעטו הבקיאים בחכמה זו ורובא דרובא סומכין על הלוח הנדפס לכל שנה בפ"ע כאלו נתנה מסיני והסכנה דרבה וזעירא הוא ואם ימצא לפעמי מולד או תקופה מוטעה אין מי שישגיח עליו להכריעו ולהגיהו כ"א ליודעי חן היודעים לשערה א' מעבר וכו' ובאמת ע"י המולד והתקופ' תתחלף מדת השנה לב' פנים הא' מעבור השנה והב' מצד שלימות השנה וחסרונה והויתה כסדר ולפעמים גם סדר הקביעות מוטעה כאשר קרה בבערלין בשנת התקס"ג והמכשלה רבה מאוד בידי ההולכי' למרחקים ועוברי ימים הסומכי' על הלוח שבידיהם כעל הלכה פסוקה ואין בודקי' מן המזבח ולמעלה וזה שנים רבות עסקתי בחכמה זו ואפי' בחשבון או"ה הגעתי עד קצה האחרון והודעתים כי שוא עמלו בוניו בו ות"ל סברתי ס' מאיר עיני עברים ד' חלקים כ"י הכוללי' קביעו' ב"י עד כלות ששת אלפים שני דהוי עלמא בצירוף קביעות האו"ה באופן נאה וסדר נכון אשר לא קדמני בו אדם וכבר תמכוני רבים מגאוני זמנינו אכבד שמם לעולם ונודע בשער בת רבים שרבים פעמים מסרתי נפשי במלחמות ה' להכות על קדקדי המלעיגים על חשבון קביעותינו ומגמתם לפרוץ גדר בישראל כמנהגם ות"ל עלתה בידי להשיב חורפינו דבר עד שלא נשאר מענה בפיהם ה"ה ספר קטן דבר בעתו נגד בן דוד הפילוסוף מבני עמנו בבערלין ובמאסף שם תקס"ט נגד הקראיים ונגד סנהדרי חדשה שהי' בפאריז על שאלתם בענין הקביעות הנשלחה ליד הגארב"ד נ"י שבבערלין גם נגד חכמי העמים המופלאים שבהם במכתבים ובצייטונגען ועוד ידי נטוי' להשיבם במחברת גדולה ולברר טעותם הנשאר להם אחרי תקונם ולא סגי בלי תקון בכל דור ודור וחשבונינו ת"ל מדוייק הדק היטב ואין אנו צריכי' לתוס' וגרעון אפי' כמלא נקודה וזהו ראי' שאין עליה תשובה שלא חלו בה ידי אדם וחרט אנוש כלל כי אם מאת ה' היתה זאת לנו:
ועד הנה אני המחבר לוחות השנים הנדפסי' בק"ק בערלין וברעסלויא ע"פ הסכמת הגאונים המבדיל בין ח"ל ולא הורשו להוציאו מכח אל הפועל בלי הסכמה כי לא כל הרוצה ליטול כו' כי חיבור הלוח הוא בעיני כל דבר פשיטות לרוב פרסומם ופשיטותם ולכן היודע לחשוב מולד ותקופות יתפאר את עצמו שיוכל לחבר הלוחות ואולם כפי רוב פרסומם כך ההעלם מהם ובפרטות שברבות העתים נשתבשו ספרי העיבור ואין מי שיוכל לסמוך עליהם רק ע"י חשבון שע"פ עצמו ובכל זאת צריך ליזהר מאוד לבל יטעה בצירוף ובמנין שאפי' בחלק א' מהמולד תשתנה קביעות ר"ה ממולד בחור לזקן גם צריך להיות בקי במשמרת הדחיות ובחשבון תקופות דרב אדא ב"א ואשר מפיו אנו חיים [הרמב"ם והראב"ד ז"ל בפ' תשא] והם כהררים התלויה בשערה גם בחשבון שעות הזמניות לפי נוף המדינה ההיא לענין זמן מנחה וק"ש וחמץ בע"פ וגם במנהגם ש"י תורה היא ואין לשנות שום דבר מהם וגם בשאר דברים הנוספי' על הלוח כגון קדוש לבנה וכיוצא מהם. ובשנה הזאת אחרי מות מופת דורינו אמ"ו הגאב"ד דק"ק ברעסלוי נ"ע זכות תורתו וצדקתו יגין עלינו שלחתי הלוח שחברתי על תקפ"ב הבע"ל ליד שליש בברעסלוי להודיע להמדפיס אודות מחיר כסף הקצוב כנהוג ותשובת שניהם נשאר מעל. אמנם סמכתי על החזקה שאין דוחין נפש מפני נפש ונוצר תאנה יאכל פרי' ולא ידעתי שחוצפא כלפי שמיא איכא הכא בהיות שהמדפיס הוא כעכברא דשכיב אבי דינרא לכן ציוה לבנו שיעשה הלוח בעצמו והוא העתיק הקביעות מלוח תקמ"ט שדומה לשנת תקפ"ב ובתחילה הדפיס וואנדלוחות ומכר הרבה מהם לבתי כנסיות ולקאמטארי הסוחרי' ואחרי נמכר נמצאו בו חסר פ' תזריע ויתר ערובי תבשילין בערב ר"ה תקפ"ג (והוא ביום א' בשבוע) ואולם בשאר הלוחו' הנקראי' לוחותביכעל תיקן ב' טעותים הנזכרים ונפל בהם שאר קלקולים אשר אביאם על הסדר בדרך קצרה בסדר שנות עולם שגה במספר השנים הרבה. קדוש לבנה בחדש אדר עד מחרת ט"ו בו ביז האלב %6& (ואותו היום יגיע עמוד השחר קרוב להאלב %5& והרי בהאלב %6& הוא יום גמור ואין מקדשין הלבנה אלא בלילה עד שיאותו לאורה) חמץ בע"פ עד %4/3& אויף %9& כמו שהי' אשתקד באורך היום והלילה ימצא בצירופם שהמעת לעת הוא כ"ד שעות וגם %45& מינוטין ולפעמים יותר או פחות מכ"ד שעות. שבת פ' זכור א"א צ"צ (אף שאינו חל בי"ג אדר) בפורים א"א למנצח ואכף (צ"ל ואומרי' אסף לפי שיש בו מפלת וכו') גם נמצא בסוף הלוח הגהת עצמו וז"ל בזכור ימות עולם זייטע %2& ציילע %20& שטאטט וביום ז' א' חשון לעזע מחן וביום ו' א' תשרי (הרי שטעה אפי' במה שידעו תשב"ר כי לא אד"ו ראש) וזאת אומרת שהמחבר לא ידע בין ימינו לשמאלו כי לא נסה באלה ומעולם לא נהיית כזאת בישראל שבדברים יקרים כאלה אשר כל יסודי הדת תלוים בהם וכמה מכשולי' ואיסורי דאוריי' העלולי' לבוא ח"ו על ידי טעות קל שבקלים היתכן שנסמך בזה על חיבור נער א' אשר אין לו שום ידיעה בדבר הזה כסומא בארובה וכגר שנתגייר ומעולם לא עסק רק בספרי העמים ועודנו רך בשנים וזה החלם לעשו' ונרא' מה יהי' בסופו ח"ו. הנה בחבור בן דוד הפילוסוף ימצא לפעמים קביעות אחר חולי יבוא להחליף הקודש לחול בשגגה אף שלא נחשד לכך וכיון שניתן רשות לא יבחין בין רע לטוב והכסף יענה את הכל כי ימצאו מציקים לאומת ישראל שהזילו מכיסם להוסיף על הלוח הנזכר מולדות אמיתיים ותקופות אמיתיים והם הנמצאים בלוחות העמים כל מדינה לפי נופה ועל אשר כנה שמם בשם אמיתיים הוא נותן יד לפושעי' לומר אלו הם האמתיים והשאר שוא ושקר ודברי תוהו וכבר הוסיף תקופות אמתיים בסוף לוח תקפא"ל וצער גדול הי' להמנוח הצדיק הגאב"ד דק"ק ברעסלוי זצוקלה"ה והבטיחני לבטל דבר זה אמנם בעו"ה אם אין רב אין הסכמה ולית דין ולית דיין והעולם כהפקר ושמעתי בעו"ה דבת רבים למה לא נעשה המועדים ע"פ מולדות הללו שהם אמתים ומי יוכל לגלות לכל א' וא' טעותם שא"כ זה יעשה היום הזה מקרא קדש וזה למחר כמנהג הקראיים ובאמת כל חשבונינו הם מיוסדי' על נוף ירושלים עיר הקודש תוב"ב ולסבה זו כל ישראל יעשו המועדים ביום א' מיוחד לכל וכ"כ תורה אחת יהי' לכם וגו' ואמרתי עת לעשות לה' כי לא אלמן ישראל האמנם כי לא אוכל לבדי לגמור הדבר בכי טוב לעשות סיג לתורה אך את האלקים אני ירא ועלי מוטל לברר את כל ונוכחת לגאוני הדור נ"י החרדים על דבר ה' מנהיגי עם קדוש ועומדי' בפרץ המה יתאמצו בכל כחם להשתדל ולהודיע לאלופי הקהל ולבד"ץ דק"ק ברעסלוי יע"א לעיי' בדבר זה היטב לבלתי תת רשות להדפיס הלוח רק הנעשה ע"י מחבר יהי' מי שיהי' הבקי ומומחי בענינים הללו ועל מה אדניהם הוטבעו ומוסכם מגאוני הזמן נ"י בכל שנה ושנה בפ"ע ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה ואיש כל הישר בעיניו יעשה ולהכריז בבתי כנסיות ולפרסם לכל בני המדינה יצ"ו לבל יבוא בגבולם לוח שאינו מוסכם למען לא יכשלו ח"ו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד ומגלגלין זכות ע"י זכאים וה' יצילנו משגיאות ואם גם בזאת לא יאותו האנשים אנשי מופת גאוני זמנינו נ"י להסיר המכשלה הזאת מקרב עמינו כי רבה היא בהיות שבעו"ה אין ידם תקיפא אז יעשו כל ההשתדלות האפשרי לפעול דבר זה בעז"ה אצל הקולטוס והמיניסטער יר"ה שם בבערלין כי בחסד עליון גם הם עונים ואומרי' שלא לבטל שום דבר מן דת ישראל ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ועד הנה עזרונו רחמיו וכו' ואקוד ואשתחוה מול הדרת כבודכם הרמה כ"ד הדורש טוב לעמו ומוכן לשרתם בכל אשר יצוה חסדם הטוב עלי. - הק' מאיר קארניק חוקר העתים מק"ק גלוגא רבתי יע"א:
עד כאן העתיק מכתבי לאמ"ו הגאב"ד דק"ק פוזנא יע"א והוא השיבני בדרך קצרה ואלו הם הדברים כהוייתן:
על מבוקשו לכתוב להפו"מ ברעסלא אודת הדפסת הלוחות ימחול לכתוב ג"כ להגאונים אב"ד דק"ק נ"ש והמדינה נ"י ולחתני הגאון אב"ד דק"ק פ"ב נ"י וגם להגאון מוהר"ר מאיר ווייל נ"י וגם אני אנופף ידי בזה בל"נ ידידו הכותב בנחיצה רבה מאוד פה ק"ק הנ"ל. - טוב לשלוח לידם הלוחות ההמה שיש בהם הקלקולים ולסמן המקומות ע"כ דבריו הנעימי' נ"י.
תחל שנה וברכותיה להרבני המופלג כבוד מוהר"ר מאיר קארניק נ"י חוקר העתים:
הגיעני נעימתו עם עצת מו"ח הגאון הגדול נ"י ועצתו כאשר ישאל בדבר אלקי' אך הפעם גודל ענותנותו הניעו להשיב שלא כדעת נוטה להבי' עצות ממרחק מרבנים חוץ למדינה אשר הלוחות המוטעות ההמה לא יכשילונו ולא יגיעו אלינו ומה לנו ולהם ומתחזי כלוחם מלחמה ורב ריב הלא עונה זו יפה לצאת יציאה דכוותי' לגאוני המדינה ההיא ואם ח"ו פרנסי בק"ק ברעסלוי יתנו כתף סוררת לבלתי שמוע להם ואז עת צאת אם יהי' נראה לתועלת בשגם כל זה אני אומר אם שאלתו דמעלתו הוגנת כי לפע"ד מה ששאל ממו"ח הגאון לצאת בקולמסו הוא ללא צורך כלל כי עצה טובה שמעלתו ידפס לוח המתוקנת שלו עם הסכמת גאון או גאונים ובהסכמתם יאמרו שהרבה מכשולים כבר יצאו מידי מדפיסי לוח והכשילו רבים בכמה ענינים כמו שהזכיר מעלתו ע"כ לא יקנה שום לוח כ"א מהמוסכמת וזה יועיל יותר מכמה מלחמות כי אין ריבי' בלא נגעים:
והנה מ"ש מעלתו שנכשלו בקביעות השנים תמהתי כי הקביעות של כל השנים העתידי' כבר נדפסו בטא"ח ובהגה' פרי חדש וכיון שמדפי' הלוח יעיי' בקביעות השנה שם שוב יחפש בי"ד שערים ר"נ שבספר עברונות וימצא מבוקשו ומה שהזכיר מתקופות רב אדא ב"א שהם העיקרי' אמת נכון הדבר אבל הצורך להדפיס בלוח מפני שתיית מים והנחת ברזל שנהגו הוא עפ"י תקופות שמואל כמ"ש בשאלות ותשו' צמח צדק:
אך מ"ש שאם אינם מחשיבי' עידן וזמן עפ"י ירושלים עה"ק יעשה כל א' מועדו לפי נוף מדינתו יפה כ' בזה כי אותם שאינם מבקשים דוד מלכם לא ימצאו ידיהם ורגליהם בקביעות מועדים כי הדחיות שתי' שהן ארבעה הנה כי אד"ו ומולד זקן המה אבות לג"ט ר"ד ובטו תקפ"ט כידוע ומולד זקן מטעה כ"ד שעי מכסי זיהר' וכו' והוא כאלו סנהדרי' יושבי' בלשכת הגזית ומקבלים עדים שם ואם יעשה כל א' לפי מדינתו ישתנה הענין לגמרי ואפי' אם יעשה פסח בכל מקום לפי נקודו' יציאת מצרים בארץ מצרים ופורים לפי נקודות שושן וכמעשה שהי' ולא כפי מדינתינו מ"מ ישתנה הרבה כי שושן ומצרים המה מזרחיי' למדינתינו [וא"י מערבי' לשושן ומזרחית למצרים ויעיי' בכוזרי ועוד בסוף ס' כוזרי שני] וכבר הארכתי במקום אחר שלפע"ד פ' החדש הזה שהראה הקב"ה למרע"ה הלבנה בחידושה היינו שהראה לו במצרי' הלבנה שבא"י וקידש' במצרים עפ"י א"י דאלת"ה כיון שלא נדבר עמו אלא ביום והלבנה בחידושה לא תראה אלא סמוך אחר שקיעות החמה איך הראה לו הלבנה ומה הועילו חז"ל באמרם בין השמשות נדבר עמו ומשחז"ל מיכאל וגבריאל נדמו כעדים והעידו עדות החדש לפני הקב"ה ואמר מקודש החדש לאיזה דבר צריך עדים כשנראים בעליל במצרים אע"כ זה הי' ברגע אחרון של היום במצרים וכבר שקעה חמה בא"י שהיא מזרחי' למצרים והעידו המלאכים שראו הלבנה בא"י וקדשו החדש עפ"י נוף א"י ואותם שאינם מצפים יום גאולה וישועה סופם לשנות זמן ועידן ועת לחשות ומ"מ עצתי לדעתי נכונה השומע ישמע והי' זה שלום וכו'. פ"ב כאור בקר ליום א' י"ט אלול תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: