שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רפט
תחל שנה וברכותי' לראש צדיק תלמידי י"נ הרב המא"הג המפורסם לשם ולתהלה חרוץ בעל פיפיות תל תלפיות כמו"ה יושע כ"ץ נ"י אב"ד דק"ק ווערפליט יע"א:
לא בא הכותב אלא לאשר עוררני בלוחות שניות ע"י תלמידו הבח' שי' לפרש לו ענין המטבעות בפרעון כתובה ופדיון בכור דאורייתא וענין תיקון המלכות בפרעון חובו' במדינתינו ועיין בנחלת שבעה סימן י"ב מסס"ק ל"א ואילך [עיין תוס' י"ט בכורות פ"ח משנה ז'] וידיע להוי כי ענין קונפי"סיאן מינץ בכל מקום ובכל המלכות דאיירפי הוא כל שפעציעס טהאלר צריך להיות %10& איינע מארק פיי"ן וכן נמצא נדפס ונטבע על טהאלר הישנים והוא חק ולא יעבור ואסור לשום מלכות לשנות קונפי"סיאן מינץ מערך זה אך שיש לכל מלכות ומלכות מטבעות של מדינתו ואינו קונפאסיאן מינץ זה אינו נכנס בגדר זה אך כל המכונה בשם ק"מ הוא טהאלר צוואנציגר צעהנר וגם פינפערליך כולם בכלל הזה:
מארק פיי"ן היינו י"ו לויט כסף צרוף שקורין (בראנדזילבער) שלא יהי' בו שום תערובות נחשת ומובן כי בעשרה טהאלר שהם עשרים גולדען צריך שימצא בו מארק פיי"ן י"ו לויט כסף צרוף בראנדזילבר שאם יותכו המטבעות הנ"ל ויוסר ממנו הנחשת התערובות צריך שישאר בעשרים זהו' י"ו לויט כסף צרוף (בראנדזילבער) בלי שום תערובות וכיון שבעשרים זהובים יש ששים צוואנציגער שבהם י"ו לויט כסף מובן שבעשרים צוואנציגר יהי' חמשה לוי"ט ושליש כסף צרוף שכ' הראשונים שהוא שיעור הפדיון והיינו חמשה סלעים של פדיון בכור דאורייתא אלא שאני מחמיר קצת מפני שהקי"רה בעצמו קונה (בראנדזילבר) קצת ביוקר מהנ"ל ע"כ טוב להרבות א' וב' צוואנציגר אבל העיקר כהנ"ל נמצא ד' צוואנציגער הוא סלע וב' צוואנציגער מחצית השקל וחכז"ל קראו לו שקל חצי סלע אבל הוא מחצית השקל צוואנציגער א' הוא דינר דאורייתא שיש כ"ד איסרין ובאיסר שמנה פרוטות והוא שיעור קידושין דאורייתא וכתובה דאורייתא חמשים כסף היינו סלעים שהם מאתיים דינר צוואנציגער שהם ששה וששים זהו' מ' צ"ל קונפסיאן מינץ ובמדינות שנוהגים לגבו' לבתולה ד' מאות כב"ד של כהנים יהי' כתובה כפליים מהנ"ל כל זה מעיקר הדין ועתה נדבר מדינא דמלכותא ידוע כי מקדם קדמתה בימי רעש מלחמות ירדו באנקיצעטל הישנים יום יום כמה שנים זא"ז כל שעה ושעה פוחת והולך עד שלבסוף חידש הקיר"ה כנשר נעוריו פסל כל הקדמונים והוציא באנקיצעטל ולא באנקענאטן אלא הבאנקעצעטל הנוהגים עתה והם נקראים (בפאטענט) שלו (גוטעס געלד) נגד הפסולים ושם נאמר כל ההתחייבות שנעשים משנים קדמוניות והגיע זמן פרעון שלם אחר החדשים יחשב לפי חשבון שנות ההתחייבות כמה הי' שוה ולפעמים חוב של אלף נעשה ממנו ב' מאות מהחדשים ועפ"י חשבון זה יהי' הפירעון כל החובות ונקרא (שקאלא) ואמנם החובות שהם מקדם קדמתה טרם המלחמה במעות כסף והגיע זמן פירעון עתה ישולם בבאנקי צעטל החדשים שזהו (גוטס געלד) ממש לענין פירעון חוב כמו צוואנציגער אם לא שהתנה בהדי' בשט"ח שישלם לו דוק' צוואנציגער אבל זול' זה הבאנקי צעטל כמו (גוטעס געלד) יחשב ולענין פירעון (מארגען גאב) של נשים היינו כתובה כל שהוא חק קבועה כגון בישראל מאתיים או ד' מאות וביניהם יש לכל משפחות שרים גדולים חק כמה יותן לכל אלמנה לפחות במשפחה ההיא אותו חק קבוע ישולם (בגוטעס געלד) היינו באנקי צעטעל הנהוגים עתה והתוספת שמוסיף הבעל לאשתו יחשב בחשבון שנת (השקאלא) הנ"ל:
וכן אנו נוהגים בגביית כתובה ובלבד שלא ירד (הבאנקי צעטל) הנהוגים שיפחתו משיעור דאורייתא והנה עתה ב' מאות זהו' באנקי צעטל עולים שמונים זהובים ק"מ עדיין הוא יותר מכתובה דאורייתא ומכ"ש במקום שגובים ד' מאות לכל בתולה הנה הארכתי ופר"מ יוסף לקח ואחתום שמי:
פ"ב יום ה' כ"ו אלול תקצ"ו לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: