שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רפד
בשאלתות פ' בהר כ' פלוגתא דהרכבה וז"ל ת"ק סבר בתלתן בדדא ר' יהודה סבר לתלתא בדדא ר"י ור"ש סברי לשתי שבתו' כדדא וכ' שאילת שלום אות כ' שהוא מחוסר הבנה ולדעתו צ"ל כדרא ר"ל כל א' שיער לפי דורו ולא נחלקו במציאו' אלא דקשיא ליה על זה הא דכ' שאלתות אחר כך הלכה כר"י ור"ש והוא מש"ס יבמות פ"ב ע"א ע"ש ולפע"ד בלאה"נ שגגה יצאה מלפני השליט בעל שאילת שלום שהרי ר' יהודה ור"י ור"ש שלשתן בב"המד א' היו יושבי' זה עם זה כמבואר שלהי ברכות כשדרשו בכבוד אכסני' ובשבת ל"ג ע"ב וקידושי' נ"ב ע"ב ונזיר נון ע"א ואם כן ר' יהודה ור"י ור"ש בדור א' ובמקום א' היו:
אבל הנלע"ד דט"ס הוא וצריך להיות לתלתן כדבא וכו' כאשר אבאר אי"ה דהני תנאי' לא פליגי במציאו' ההקלטה דלכולי עלמא בתלתא יומא קלטה ואפשר אפי' בפחות מכן והמציאו' יוכיח אך אם לא קלטה בזמנה ונאמר בטח שפסק כחה ושוב לא תקלוט כדאמרי' כל שכבת זרע שלא קלט בשלשה ימי' נסרח ושוב אינו ראוי לקליטה בהא פליגי הני תנאי לת"ק אם שהה שלשים יום שוב לא תקלוט עוד כי כבר פסק כחה ולר"י בתר תלתא מיפסק כחה ולר"י ור"ש בתר שתי שבתות פסק כחה אבל לכ"ע אפשר וקרוב לודאי שתקלוט גם קודם לזה הזמן ובזה מיושב גם דברי ת"הד דמייתי ש"ך ריש הלכות חדש דסבירא ליה אם נזרע ג' ימים קודם עומר יש להתיר וכ' בנ"הכ שהוא ט"ס דהרי קיימא לן הלכה כר"י ור"ש ולהנ"ל י"ל דהא ר"י ור"ש נמי מודים דאפשר ומיהו בפחות משלשה אין לסמוך מפני שלא מצינו בהדיא בש"ס אלא ג' ימים ומיהו לדינא למ"ד חדש בז"הז דאורי' אין לסמוך על זה:
בהא סלקינן דלכולי עלמא אפשר שתקלוט בפחות ולא פליגי אלא בשיעור פסיקת כח הנטיעה אשר מכאן ואילך שוב לא תקלוט ועיין באצבע מעריך שבספר שתי ידות ערך כדב שהוא לשון פסק כמו לא יכזבו מימיו לא יפסקו מימיו ויהי בכזיב פסקת ומייתי על זה ירושלמי דפאה ע"ש והיינו דברי שאלתות לת"ק לתלתין יומין כדבא פסקת ולר"י בתלתא יומין פסקת ולר"י ור"ש בשתי שבתות פסקת והדברים ברורים בעזה"י: