שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רפג
ששון ושמחה ישיגו לי"נ תלמידי הרבני המופלג ומפורסם כגן הדסים כש"ת מו"ה קאשמאן נ"י:
אודות בית של ג' שותפים שיש בו יותר מארבעי' מזוזו' הקבועי' בפצימי עץ ואבן ומחופין באבן גומר וטורח לפותחן ולבודקן ואמר מעלתך שמדברי רש"י יומא י"א משמע שא"צ אלא לבודקן בחוץ אם לא נרקבת או נגנבת ולא בפנים וגם כ' מעלתך שיש לצדד דשותפין הוה מזוזה של רבים דאינה נבדקת אלא פ"א ביובל דלא מטרחי' ארבים משום קידרא דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא:
הנה רש"י ביומא שם פי' בהדי' דרבים היינו שערי עיר ומדינה ע"ש משמע אבל שותפין בעלמא לא וראי' לרש"י מש"ס ב"ב כ"ד ע"ב ע"ש וכי נאמר אילן הסמוך לבור של ב' שותפין יקוץ ואח"כ נותן דמים התם דוקא סמוך לעיר דרבים [ומרדכי פ' לא יחפור למד מזה הדין המבואר בש"ע ח"מ סי' ד' וסמ"ע סק"ו ע"ש ופשוט דשותפין לא נקראו מוחזקים נגד אחר] וכן בעירובין ג' דמחלק בין סוכה למבוי וכי נימא בסוכה של ב' שותפין פסול משום דלא מדכרי אהדדי וסמכי' להקל ומכשירים סוכה של כמה שותפין מכ"ש הכא להחמיר ועח"מ ס"סי קמ"ט בש"ך סקל"א דאין מחזיקין בשל קהל משום קידרא דבי שותפין וכו' ופשוט ומבואר בש"ס ופוסקים דמחזיקים בשל שותפין ע"כ ה"נ בעי' בדיקה כשל יחיד:
אמנם מה ענין הבדיקה כבר ביארו בתוס' מנחות מ"ג ע"א דלאו לענין חסירות ויתירות קאמר אלא שמא בלו ונתקלקלו בתפילין וה"ה במזוזות שמא נרקבה או נגנבה כפירש"י דיומא י"א אך פשוט דבדיקה בפנים בעינן לעיין האותיות אם לא ירקב אות א' אבל לא בעי מומחה הבקי בחסירות ויתירות אלא כל אדם יכול לבודקן אבל עכ"פ צריך לפותחן ולעיין בכל אות אם לא נרקב כיון שעשוי' להתרקב ולבלות באורך הימים ורמב"ן כ' בפסוק שמלתך לא בלתה שאם יכסה הקורה בבגד ארבעי' שנה יתבלה ע"ש מכ"ש מזוזה שמזיעת החומה והגשמים שמזלפים שם רגילות היא להתרקב:
וע"ד מג"א סי' ח' ס"ט דא"ח המה למבין [עיין לעיל סי' קע"ה בד"ה בהא מה שכ' שם] וכמדומה לי שכן דעת מחצית השקל ז"ל ודברים ברורים הם שאין כאן סתירה:
פ"ב יום ד' י"ג אדר תק"פב לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: