שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רסג
שוכ"ט לה"ה הרב המא"הג המופלג מה"ו משולם ני' אב"ד דק"ק נאדידי' יע"א:
גי"ה נידון ס"ת שכתב בו אלקינו כזה ?# שהאריך תחתי' הנו"ן וכתב הוי"ו בצידה דפסול לדעת מג"א סי' ל"ב סקל"ג ודעת מעלתו שלא למחוק הוי"ו להדיא שהוא נטפל להשם אלא לכתוב תחלה וי"ו בתוך הנו"ן כמ"ש מג"א פני ארצי ועל ידי זה ממילא בטל ליה טפילתה של הוי"ו ההיא שאין לה שוב שום שייכות להשם ושוב ימחקנה להדיא אף על גב דכתיבת הוי"ו בתוך הנו"ן הוה מחיקת הוי"ו שני' מ"מ איננו אלא גרם מחיקה ומסתייעא מעלתו מתשוב' עבודת הגרשוני סי' צ"ה אלו ת"ד:
הנה ע"הג הנ"ל פשיטא ליה עוד דהנטפל להשם מאחריו אינו אלא אי' דרבנן ומשו' הכי נכנס לקולא זו ואני אומר במ"כ הגאון שני הדברים אינם נכונים כי לפע"ד הנטפל להשם מאחריו דאוריי' הוא ולכתוב אות שעי"ז יופסל אות אחר מחיקה גמורה היא ולא גרמא:
הנה המעיין בלשון רמב"ם פ"ו מיסודי תורה יראה להדי' דאין שום חילוק בין השם עצמו להנטפל אלא שאינו לוקה על הנטפל אלא מכו' מרדות והנה פ' שבועת העדות פליגי ת"ק ואחרים והלכה כאחרים דהנטפל להשם אינו נמחק ונ"ל פלוגתי' אי דרשי' את"ין כפלוגתת שמעון העמסוני ור"ע ופלוגתא דתנאי בכורו' וי"ו ע"ב דהרי כתיב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ומזה ילפי' מ"ע לאבד ולמחוק שם ע"ז ואתי' את לרבות הטפל לשמם של ע"ז וא"כ אות הנטפל לע"ז מאחריו איכא מ"ע למוחקו וע"ז קאי הלאו לא תעשון כן לה' אלקיכם למחוק השם ולא הנטפל לו ות"ק לא דריש את א"כ אין מצו' במחיקת נטפל לשם ע"ז ולא לאו במחיקת נטפל לשם הקדוש. וקי"ל כאחרים ואיכא לאו אלא הואיל ואתיא מדרשא דיתורא דאת כ' רמב"ם דאין לוקים כך דרכו בכל מקום דאין לוקים על הרבויי' כאלו אלא מכות מרדות אבל לעולם דאורייתא הוה:
ועל השנית שלדעתו הוה כתיבת הוי"ו רק גרם מחיקה כבר השיגו בס' בני יונה סי' רע"ו ומייתי מתשב"ץ ותשו' מהר"ע מפאני דכזה הוה מחיקה ממש ולא רק גרם ע"ש ונלע"ד דלא מקרי גרם אלא כשאינו עושה מעשה בידים אלא שנמחק מאליו ע"י מי המקוה כשטובל בלי גמי אבל כל שעושה מעשה אפילו אינו עושהו בגוף השם מ"מ כיון דסוף סוף ע"י מעשה שלו נמחק הו"ל מחיקה גמורה ואסור וראיה לזה מגרם כיבוי דדינא הכי כדמוכח ממ"ש תוס' ס"פ כירה לכל התירוצים ע"ש וה"ה במחיקה דש"ס מדמי להדדי פ' כל כתבי ע"ש:
והא גרע ממחיקת הוי"ו בידים דליכא אלא אי' מחיקה אבל שוב כשכותב וי"ו שני' הרי נכתבה בקדושה והיתר משא"כ אם על ידי כתיב' הוי"ו שני' נמחקה הראשונה הרי נעשית המצוה בעבירה ממש ואין מצוה עבירה ואין עבירה מצוה עיין ס"פ האורג ונידון זה גרע ממצוה הבאה בעבירה בעלמא עיין וק"ל:
והנה אם נראה להדיא שהוא כתיבה שנחלקה לב' שזה פסול בלי ספק ואך נלע"ד בלי פקפוק דמותר למחוק הוי"ו תחלה ולכתוב אחרת בתוך הנו"ן דהרי מפני זה אנו מוחקים מפני שנראה כשתי תיבות א"כ אינה נטפלת להשם ואלו הי' נטפל לו הי' תיבה א' ולא היה צריך מחיקה והרי משום כן אנו מוחקים מפני שהיא כנחלקה ומופלגת מהשם ואמנם מג"א כ' בשם כנ"הג בשם ראנ"ח דאסור לכתוב וי"ו מובלע בנו"ן ע"ש ואותו הס' אינה במחיצתי אך מסברא נ"ל היינו בנו"ן שנכתבה כדינה וכשיעורה ומבליע וי"ו בתוכה זהו פסול אבל בנידון שלפנינו שהנו"ן רחבה מלמטה יותר מכשיעור וכותב ומבליע הוי"ו להלן קצת מכדי שיעור נו"ן שזה היתר כנטול דמי ואין הוי"ו מובלע בנו"ן וגם אין רחוקה ממנה כב' תיבות ובזה יש להתיר:
אך אם אינה נראה להדיא כשתי תיבות בזה מסופק ב"י ומג"א כ' שהלבוש כ' יש להחמיר ט"ס הוא כי לא נמצא כן בלבוש וכבר הרגיש בזה אלי' רבה נמצא א"א למחוק הוי"ו דילמא כשר והוה נטפל להשם גם אסור לקדור השם אף על גב דשם שנכתב בטעות נוהגים לקדרו היינו כשהשם גורם הפסול כגון שנכתב בטעות וכמ"ש והעלה הגאון בס' בני יונה אבל זה השם שנכתב בקדושה ואפשר גם הוי"ו כשרה דהרי ב"י ספוקי מספקא ליה והוה מחיקתו ס' אי' דאוריי' לא ידעתי לו תקנה ומ"מ שלא לגנוז יריעה שלימה יש להתיר לקדור הוי"ו ולגונזה דקדירה אינו מפורש בתורה לאסור וספיקא לקולא ויגנוז אות הוי"ו ויכתוב וי"ו אחר בתוך הנו"ן באופן שכתבתי לעיל הנלע"ד כתבתי וחתמתי. פ"ב נגהי ליום עש"ק י"ב חשון קצה"ל:
משה"ק סופר מפפ"דמ: