שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רי
כבר ביארתי מה שנלע"ד בסוגי' דחגיג' י"ט לענין גוד אסיק וענין קטפרס ע"ש ופה ראיתי לבאר מה שנלע"ד בכוונת רמב"ם שהאריך תוי"ט פ"ג דמקוואות ד"ה וטהרות וכו' ולא נעלמו ממני דברי תשוב' הריב"ש סי' רצ"ב עד סי' רצ"ו וגם דברי פני יהושע רפ"ב דגיטין שנתעורר על הכ"מ היינו בפ"ה דמקוואות מיחס לרמב"ם דלית לי' גוד אסיק ובפ"ה אית לי' להדיא גבי מביא סלון של אבר דאסיק ע"ש ואענה אני חלקי בעז"הית בשנדקדק הלשון שאין הנזחלי' מערבי' מ"ט יש בזה והריב"ש הבין כוונתו דנזחלי' רוצה לומר קטפרס שעי"ז המים נזחלי' וזה דוחק מדוע שינה רמב"ם לשון משנה הקטפרס אינו חיבור במשנה ב' פ"ג ראב"ע פוסל אא"כ פקק כך גרס רמב"ם ואין לו שחר עתי"ט במשנה ח' פ"ו מטהרים את המקוואות וכו' כיצד מביא סלון וכו' ק' מי צריך לעצה כיצד יומשכו ז"לז אף ע"ג דקמ"ל דהסילון אינו הויי' ע"י דבר המקבל טומאה וכמו דפליגי בזה רמב"ם וראב"ד פ"ח והרא"ש והרשב"א מביאים ראיה ממשנה זו לענין הוי' בטהרה מכל מקו' אין זה ענין לכאן לכיצד מטהרים העליון מתחתון. הנה שטת ר"ת רפ"ב מגיטין וכן הסכמת תוס' בחגיג' כ"א סוף ע"ב בסוף דבריה' כר"ת דקטפרס אינו חיבור לחבר ב' מקוואות חסרים אבל לחבר חסר עם כשר בת מ' סאה הוה חבור והוה קשה מרגלו של ראשון במים הרי ב' חסרים המקוה והמי' שעל האדם ואפ"ה מתחבר ע"י קטפרס והעלה הואיל שסופו לירד למטה הו"ל חבור אפי' ע"י קטפרס ומריש ה"א דזה שייך לר' יהודה דגוד אחית דמורידין העליון למטה הואיל וסופו לירד כירוד דמי אבל למ"ד גוד אסיק לא שייך לומר הואיל וסופו לירד התחתון כאלו כבר עלה זה לא נאמר וא"כ ר"מ דס"ל גוד אסיק ע"כ ס"ל קטפרס חבור:
אך ראיתי בהר"ש רפ"ג דמשנה ב' הנ"ל דראב"ע ורבנן דפליגי בגוד אסיק ואפ"ה כ' דלא הוה קטפרס דמיירי שהוא רק קצת עליון וע"י המים נעש' שוה ואשבורן ע"ש ש"מ דס"ל אפי' למ"ד גוד אסיק נמי פסול קטפרס ואם כן ק' מרגליו של ראשון וצ"ל כיון שסופן לירד אמרי' גוד אסיק ומוכח נמי דלא ס"ל מ"ש ר"ת דלחבר מקוה חסר עם שלם הוה קטפרס חבור דוקא בשניהם חסרים מחמרינן זה ליתא דהרי הכא מיירי רק בפסול ג' לוגים ואפ"ה אי לאו דנעשה אשבורן ע"י המים לא הוה קטפרס חבור:
ואומר אני הא דפליגי רבנן בתוספתא ברגלו של ראשון במים לאו משום דלא ס"ל גוד אסיק אלא אפילו גוד אסיק אית להו אלא כיון דקטפרס אינו חיבור א"א כסופו לירד ובמים שעל הגוף שרגילים לנגוב להתייבש במקומות מן הגוף ואם כן שוב אין מוחזק שסופו לירד כי אם יגיעו המים למקום היבש שבגוף יעמדו ולא ירדו וממילא קטפרס כזה אינו חבור אפילו לגוד אחית וזה קרוב לדברי כ"מ פ"ח דמקוואות שם:
ובתוספתא דג' גממיות דפליגי רבנן היינו דס"ל דוקא קטפרס שסופו לירד למטה לתוך הגומא התחתונה ושם יעמדו המים זו היא חבור משא"כ מי גשמים הנזחלי' ועוברים על פני הגומות ונזחל גם לחוץ משלש גומות אין זה מחבר הגומו' יחד וזה לשון אין הנזחלי' חוץ להגומות מערבין דוקא אי הי' נשאר בגומא תחתונה אפי' אי נזחל מעליון למטה מ"מ סופו לנוח בתחתונה אבל זה שנזחל ואינו נח בתחתונה אינו מערב:
ובמשנה ח' פ"ו מיירי נמי שע"י זחילת גשמים רוצה לערב והלא אין הנזחלים מערבים ע"כ זאת עצה היעוצה שלא יניח זחילת הגשמים לעבור בשוט ושטף שלא יניח סילון ראשו אצל העליון וסופו מקלח לתוך התחתון באופן שלא ישטוף הזחיל' חוץ להתחתונ' אלא ישאר בתוכו ואז מערב ע"י גוד אסיק דהכי ס"ל לתנא דמתני' כדמוכח מסגוס עבה כמ"ש תוי"ט אך ת"ק דמשנה ב' פ"ג ס"ל גוד אסיק אפילו בזחילת מי גשמים שאין סופן לעמוד בגומא וכדס"ל לר"מ בג' גממיות וע"ז פליג ראב"ע ופוסל עד שיפקק פי' שיסתום מוצא גומא התחתונ' שלא יכלו מי גשמים לצאת ולשטף לחוץ ויעמוד כן שעה א' ואז יכשרו העליוני' והלכ' כראב"ע כי כן סתם במתניתין דסילון כנלע"ד נכון בעזה"י ומכל מקום למעשה אין לנו אלא דברי הראשונים ז"ל ותורה היא ע"כ לא מנעתי מלכותבו:
מעתה כשתמצי לומר לדברי התו"יט בדאורייתא לא אמרי' אפי' גוד אחית ובדרבנן אפי' גוד אסיק אמרי' ולטהר כלי שאוב ע"י גוד בין אחית בין אסיק תלי' בפלוגתת הפוסקים אי כולו שאוב דאורייתא או דרבנן ולפי מה שפרשתי אני עני בשסופו לנוח בגומא תחתונה ואינה זוחל לחוץ אמרי' אפי' בדאורייתא אסיק ובשאין סופו לנוח אפי' אחית ואפי' במעלות דרבנן לא אמרי' וחלילה לעשות מעשה בספק איסור כרת אם לא יתוקן אליבא דכל הפרושי' דהיינו שיהי' סופו לירד ולנוח בגומא תחתונ' ולא יזחל לחוץ ויהי' בדרבנן דוקא ולא דאוריית' ובכולו שאוב דלכמה פוסקים הוא דאורייתא חלילה לעשות מעשה להקל לסמוך אהנך פוסקים דס"ל דרבנן ולגבב קולות כי מאן ספון מאן חשוב להגיס לבו בהוראה. פ"ב יום ב' ג' אלול תקצ"חל: מש"הק סופר מפפ"דמ: