שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רח
שוכ"ט לידידי הרב המופלג הותיק מלא עתיק כש"ת מהו' יעקב וויילר נ"י אב"ד דק"ק ביטש יע"א:
ע"ד מקוה שהמשיכו מים לתוכה ע"י צינור א' ממעין שאינה פוסקת לעולם כי במקוה יש מנדה השני מקום שהמים חוזרי' ויוצאי' לחוץ ונוהגי' הבלענים לשאוב המים מהחפירה של מים קרים שתתחמם בנקל והורה להם מורה שאינם צריכים להשגיח שתשאר מ' סאה בהחפירה רק שתתמלא אחר כך במים חמין כיון שצינור מהמעיי' הולך וזוחל תמיד אל המים אינה נפסלת בשאובי' הללו כיון שמחובר למעין שאינו פוסק לעולם ושאל מעלתו אי טב הורה כיון שהצינור אינו נופל להחפירה אל המים בקרקע שוה אלא נופל ממעלה למטה וקיימא לן אין הנזחלי' מערבים:
לע"ד המורה יפה הורה והמקוה כשרה בלי שום פקפוק ומעלתו טרח ומצא כדי מדתו להעמיד דברי שארו הגאון נ"בי מה"ת חי"ד סי' קל"ו והגאון שם נמשך אחרי מה שכת' בגליון דגול מרבבה סימן ר"א אהש"ך סק"פ ומה אעשה וגם דבריו שם תמוהים והש"ך שם ס"ק קכ"ט כ' אין הנזחלי' מערבי' היינו מי גשמים ולא מי מעין והנה הך דינא דאין הנזחלי' מערבי' גופא לא נמצא בש"ס אדרבא קיי"ל גוד אחית לכ"ע רק הרמב"ם הוא דפ' כהתוספתא והבו דלא לוסיף אלא במי גשמים ולא במעי' והטעם דלא נאמר אלא אין הנזחלים מערבי' ולא אין הנזחלים מחברי' פי' כי ג' גממיות שבתוספתא שעבר עליהם מי גשמים והמים הללו אין בהם מ' סאה לטהר בהם וגם המה זוחלים ומי גשמים אינם ראוי' לטבילה בזוחלי' ולא באו אלא לערב ג' הגממיו' זו עם זו ולזה כיון שהם זוחלים אינם מערבי' אבל אי הי' השטף הזה מעין נובע שהוא כשר לטבול בו בעצמו ונמצא שאינה בא לערב המקואות אלא לחבר הגומא על עצמו שפיר מחבר על עצמו אעפ"י שהוא זוחל ואדרבא גורם הוא בחבורתו שגם הגומא מטהר בזוחלי' כ"ז שהוא מחובר לו ואין חבורו נפסק ודוקא שטף מי גשמים שאין בעצמו הכשר לטבול ולא בא אלא לערב המקואות בזה פליגי רבנן אר"י דאין הנזחלי' מערבי' ופסק הרמב"ם כוותי' ומי יבוא אחר המלך את אשר כבר עשהו אבל לא שנוסף עליו שאין הנזחלים מחברים והמקוה הנ"ל מקוה טהורה היא ואין להרהר כלל לע"ד ועיין שיטה מקובצת ביצה י"ח ע"א במשנה פלוגתת ר"ת ורא"ה וצ"ע: הכ"ד החותם בברכ':