שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רד

ה' יגמר בעדו גמר חתימה טובה לי"נ הרב הגאון המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה דוד נ"י אב"ד דק"ק ע"ח יע"א:

ברך לקחתי ואשיבנו ברכת השנים דשנים ורעננים ירום כסאו וקרנו למעלה עליות בקודש מלא וגדיש עד כי נשתחוה בהר הקדש אמן:

על דברת נ"בי מה"ת חי"ד סי' קל"ז סד"ה ונחזור שהעלה להלכ' דמקוה שקבעו בו נסרים במסמרות כדי שלא יחסרו מימיו משיעור לית ביה משום מהווה בדבר המקבל טומאה כיון שהמקוה עתה כשר לפנינו ואין הנסרים והמסמרות פועלי' אלא למנוע שלא יתחסר לעתיד לי' בי' משום מהווה בדבר המקבל טומאה ופר"מ פקפק ע"ז משיטת ר"ת בסוכה בפירס עלי' סדין דמוקי בסוכה כשרה אלא שמתירא שעתידים עלי הסכך להתייבש או לנשור ויהיה אז צילתה מרובה מחמתה ולמנוע זה פירס עליה סדין ואפילו הכי פוסל רבינו תם משום מסכך בדבר המקבל טומאה אף על פי שאינו אלא מונע שלא תפסול והרי דלא כהגאון בנ"בי הנ"ל.

אומר אני דבר גדול דיבר הנ"בי ז"ל וסברא נכונה וישרה היא לדינא וחילוק גדול יש בין ההיא דר"ת לההיא דנ"בי דהתם בפירס סדין לא פסלינן דמעמיד הסכך בדבר המקבל טומא' דזה לא נקרא מעמיד כיון שהוא כשר בלא"ה ואינו אלא מונע וכס' הנ"בי ז"ל אלא שהוא פוסל מטעם סכך פסול שהרי הסדין עצמו ראוי' לסכך ולעשות צל על ראשו אלא שהוא סכך פסול נמצא אדם יושב בצל סדין ורק אם הסדין אינו לצורך ונעשה טפל ובטל לגבי סכך כשר כמי שאינו הוא משא"כ כשהסדין הוא לצור' אפי' רק להציל מפיסול מ"מ לא בטיל לסכך וה"ל איהו גופי' סכך פסו' ופוסל והה"נ גבי נסרים אלו היו הם ראוי' לטבול בהם בעצמם היה פוסלים משום מקוה פסול אך הנסרים אינם מקוה פסול אלא מעמידים המקוה א"כ נימא כיון שהמים המה כשיעור והנסרים לא באו אלא להציל מפסול אין זה מהוה בדבר טמא ולדעתי נכון הוא וראוי לסמוך עליו לדינא וביום הדין יחתמהו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום כנפשו היפה ונפש א"נ: