שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קפט

מה שנתקשה מעלתו על ש"כ י"ד סי' קצ"ז סק"ט דכיון שאין באי' זה אצל זה עד הלילה א"כ ליכא חשש שמא תראה ותסתור ק' זו הקשה מנחת יעקב שם סק"ח ותי' וז"ל ואפשר לומר דכוונת הש"ך דמ"מ ביום הז' גזרי' אולי תבוא אצל החתן משא"כ ביום ח' דהוא רק משום סרך בתה לא גזרי' כולי האי גזרה לגזירה עכ"ל האמת שבע"הג ובתשו' מהר"מ א"ש ח"ב סי' ד' וכן כ' בסדרי טהרה שלא ידעו טעמו של ש"ך ושלשון מהרי"ל בהגה' ש"ד פ"ו ע"א מפורש להדיא דבכלה לא שייך שום טעם לאיסור טבילה ביום ואני ראיתי בהגה' ש"ד הנ"ל והוא בש"ד שנדפס עם ביאורי מהרש"ל ושם הנוסחא משונ' ממ"ש בד"מ ושם משמע שלא בא החתן אל הכלה אפי' באותה הלילה ואולי נשתבש הנוסחא ואין ללמוד משם ויותר נ"ל דבימיהם היו רוב החופות בעש"ק סמוך ללילה ממש כמ"ש רמ"א בא"ח סי' של"ט סעי' ד' ומשו"ה כ' בד"מ שאינו בא אל הכלה עד הלילה ובימי מהרי"ל לא נהגו לבעול בתחלה בשבת ע"כ כ' שאינם באים זא"ז כל אותה הלילה ולולי דבריהם נ"ל בזמנינו דודאי איכא למיחש עכ"פ כיון שאחר החופה מתיחדין החתן והכלה איכא למיחש לשמא מערה בה שהרי אפי' ביהודה שהיו נוהגים ליחד הארוס עם ארוסתו בלא חופה אמרי' חזקה שהערה בה כמ"ש רש"י כתובות ט' ע"ב מכ"ש הכא אחר החופה א"כ איכא למיחש שמא תראה ותסתור אבל למיחש משום סרך בתה כיון שאין דרך לבעול בעילת מצוה ממש עד הלילה אין הבת מעלה על דעתה חשש שמערה בה וליכא האי חששא ודברי ש"כ נכונים: