שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קס
שלום וכל טוב ושמחת י"ט לך תלמידי כבני חביבי כנפשי ה"ה החרוץ הרב המופלא מו"ה וואלף ני' תרציס:
יקרת מכתבך היום הגיעני וכבר נשאלתי בענין זה ממחו' הרב הגאון ני' וזה שבועו' שתים השבתי לו באורך [עיי סי' קנ"ח] והעלתי להסכים לבדוק בדיקת אמונת שמואל והובאה ג"כ בסדרי טהרה ומנחת יעקב וכן עשיתי כן איזה פעמים ועלתה בידי תל"ית והיא קרובה לשכר ואין בה הפסד כלל ושם הוד עתי כי הראתי (הרעצעפטין) לרופא מומחה ישראל בכאן והוא ירא ה' מרבים ואמר לי אם שהן יכולים להועיל אבל אינם בדוקים וברורים לסמוך עליהם ולע"ד כן בדין כי דרך הרופאים אפי' היותר מומחי' ונאמני' ואפי' ישראל שאין להקפיד על דבר מועט אם ירפא חולי מחליו וישאר אחריו מעט מזעיר אינם מקפידים כי אומרים באורך הזמן יתרפא גם זה ואשה זו אשר דרכה לראות דם בשפע בשעת תשמיש די להם אם תתרפא ולא תראה אלא טפת דם כחרדל ויאמרו אין קפידא בזה והוא משיורי החולה וסופו לתקן לגמרי וכל זה בעסקי הרפואות אבל לדינא וכי יכולים להעיד שלא תראה כלל וכל זה אי היו רופאי ישראל אבל אותן שהם כזבים לכל דבריהם שאפי' אם יעידו על דבר שראו בעיניהם לא מעלה ולא מוריד מכ"ש לסמוך על הבטחתם על פי שכלם:
ועוד הרעו לנו מכל אשר לפנים שעפ"י (רעצעפטין) שלהם מובן ששפטו שהדמים ממעין טמא מחולשת העורקים ולא מחמת מכה כלל ולפי משמעות דבריך עוד עדיין היא מרגשת צער כשתלחץ בטנה על דבר א"כ הרי קמן שלא נתרפאתה מכל וכל ועוד אם נאמין להבטחתם שאחר שתגמול בנה תתחזק ותתרפא א"כ אין להקל כלל כיון שיש לה תקנה ע"י שתגמול בנה או תמתין עד שתגמלהו:
כלל הדבר שדברי רופאי אליל כחירגא דיומא דלא שמי' ותימה קיימת על ההוא מרבנן לבתר שראתה ב"פ מ"ת מדוע בעל שלישית ולא צוה לעסוק ברפואות קודם והכניס עצמו לזה התגר הגדול והעצום:
ודע שלפענ"ד אחר כל הקולות ברואה מחמת תשמיש להתירה לבעלה בספירת נקיים מ"מ צריך הוא לפרוש באבר מת וליחוש שמא ראתה דלא התרנו אלא שלא תתגרש ומכיון שהתרנו לו הכניסה די ומכ"ש לפי מ"ש הרא"ה בבד"ה לחלק בין קודם שהגיע זמן הוסת לאח"כ ע"ד משל אשה שזמן וסתה בחצי היום קודם חצי היום הוה עונה הסמוך לוסתה מדרבנן ולאחר חצי היום הוא דאורייתא א"כ בכניסה הוא קודם הוסת שפיר להקל אבל מה"ת להקל בפרישה שהוא אחר הוסת אף עפ"י שזה הוא וסת מחמת אונס וקיל מ"מ נ"ל מ"ש ובתשו' הנ"ל כתבתי ג"כ מזה עם ראיה קצת מחלקת מחוקק סי' קי"ט סקכ"ג ע"ש וא"כ טוב ויפה בדיקה הנ"ל טרם שנכניס עצמינו לחפש קולות:
ועתה אבוא על סדר דבריך מקצתם הנוגע לדינא כי לא אוכל להאריך ולעיין היות היום ע"ש דרגלא והיה ראויה שיאוחר דבר אלא אח"כ ישתרגו עלי עול הצבור וי"ט הקדוש והכנותיו ע"כ אמרתי להשיב מיד ובקיצור נמרץ:
כתבת שראייה מ"ת בב' בעלים הראשונים הוא ודאי מחמת אונס אצבע ובשלישי אפשר שהוא מחמת חמוד ועי"ז ישבת ק' תוס' נדה ס"ו ע"א ד"ה ותבדוק וכו' דבר שכלי אמרת ואפשר ג"כ שהכרעתך אמת (כי לדעתי הכל מחמת אונס אפילו בשלישי) וע"ז יצאת לדון א"כ באשה שיש לה וסת אינה צריכה לחוש כלל לוסת שאינו קבוע דוסת האונס אפילו הקבוע הוא כאינו קבוע ושוב הקשית על דברי עצמך הרי מינקת עדיפא מיש לה וסת ואפ"ה חוששת לוסתה שאינו קבוע כמבואר סי' קפ"ט סל"ג ומכ"ש שתחוש ביש לה וסת לוסת שאינו קבוע ונכנסת בדוחקים שאינם ראוי' לך ולא ידעתי מי הביאך הלום לטעות טעות גדול כזה חלילה דודאי אפילו אשה שיש לה וסת קבוע צריכה שתחוש לראיה פ"א ככל הנשים ואין שום חלוק בין וסת קבוע לאינו קבוע ועיין בתוספות נדה ס"ד ע"א ד"ה מיחש כו' ע"ש ואס"ד כדבריך הרי שפיר הוצרך להזכיר ראיה ג"פ באשה שיש לה וסת מכבר וקובעת לה עוד וסת בתוך וסת שאינה חוששת לו עוד ג"פ אע"כ ליתא ולא עלה על דעת אדם מעולם:
ודברי הש"ך סי' קפ"ט סק"מ מלתא אחריתי היא התם אשה ששינתה וסתה דהיינו שרגילה לראות ביום כ' ובא כ' ולא ראתה אלא יו"ד ימים אחריו שהוא יום שלשים שאע"פ שיום כ' כבר נעקר ג"פ כל שלא קבעה יום שלשים ג"פ אם פ"א ראתה ביום כ' חזר הוסת למקומו ולא תחוש ליום שלשים אפי' כחששת לוסת שאינו קבוע והטעם התם שינתה ראיית' מיום כ' ליום למ"ד אמרינן האי ראיית למ"ד היינו ראיי' שהי' ראוי' לבוא בכ' וכיון שחזרה וראתה בכ' לא נחוש ללמ"ד כי לא היה לה וסת שאינו קבוע הזה מעיקרא אלא כשלא תראה בכ' אבל כשתרא' בכ' לזה לא הי' לה וסת הגרוע הזה מעולם ולא נחוש לו וכל זה בשינתה ראי' אבל אשה שיש לה וסת ורואה בשעת וסתה כדרכה ורואה גם פעמים אחרים אפי' ע"י אונס וקפיצה פשיטא שתחוש להם וזה פשוט:
מ"ש בדברי רש"י נדה ס"ו אינו נכון לדעתי בא ואשמיעך פי' הש"ס לפע"ד דקאמר התם אם יש לה וסת תולה בוסתה ולפירש"י שיש לה וסת וזמן לראיה מ"ת ובנתיי' שמשה בלי ראי' דם וקשה פשיטא ומאי קמ"ל תולה ולמה לא אבל האמת כי כל מה שהצריכו הפוסקי' להמציא לומר שרואה מ"ת הוא מטעם וסת הוא באשה שיש לה וסת קבוע בלא"ה וגם מ"ת רואה היא לזה הוצרכו לומר משום וסת הקפיצות נגענו בה שבא בתוך וסתה הקבוע כמ"ש לעיל שצריכה לחוש לו אבל אשה שאין לה וסת כלל הרי ר"מ ס"ל שאסורה לבעלה ותצא בלא כתובה משום דכל שעה ועידן עלולה לראות ועיין בחי' רמב"ן שם ונהי דקי"ל כרחב"א משמשת בשלי עדים עש"ך קפ"ו כ"ז הוא מטעם דאעפ"י שאשה זו עלולה לראות בכל שעה ורגע מיהו בשעת תשמיש לא תראה שהתשמיש גורם עצירה רק לפני תשמיש לפעמים מחמ' חמוד ולאחריו מחמת חימום ולכן צריכה בדיקה לפניו ולאחריו אבל ברגע התשמיש נעצרו העורקים ולא נחוש לה כ"ז בסתם אשה שאין לה וסת אבל זו שהוחזק' בג' אצבעות וכחו' לראות מ"ת ג"כ נהי דחזקת וסת גרוע הוא מפני שבא ע"י אונס מ"מ אזדא לה חזקה ושתשמיש שלה אינו עוצר דם ובכי הא מודו כ"ע שתצא מבעלה אם לא ע"י בדיקה וע"ז תשוב להיות כשאר אשה שאין לה וסת שלא נחוש לתשמיש ובהא מיירי בריי' לרש"י באשה שאין לה וסת וקמ"ל השתא אם יש לה וסת לראו' התשמיש מותרת לשמש ימים שבנתיים ולא נאמר נהי דלא הגיע זמן וסת התשמיש שלה מ"מ קמן שתשמיש שלה אינה עוצר דם וה"ל ככל אשה שאין לה וסת שתתגרש קמ"ל שתולה בוסתה וס"ל לרש"י דקולא הגדולה הלזו לתלות בוסתה באשה שאין לה וסת אינו אלא בבעל שלישי כדי שלא תתעגן אבל בב' בעלים הראשונים כשם שאין סומכים על קולות הבדיקה ככה לא נסמוך ע"ז זה נ"ל פי' הש"ס ורש"י שמענה ואתה דע לך ויצא לנו קולא לומר דרש"י לא החמיר שלא לבדוק בבעלים ראשונים אלא באין לה וסת מטעם הנ"ל אבל בשיש לה וסת שאין בראיה מ"ת שום חשש אלא מטעם וסת האונס דקיל אפשר מודה דמועיל בדיקה בב' בעלי' הראשוני' ולדינא צ"ע:
עוד כתבת לשיטת רש"י דלא יועיל בדיקה אלא אחר שהוחזקה בכל האצבעות מיושב ק' ב"י שהק' האיך נסמוך אשפופר' הא אין כל אצבעות שוות ולרש"י ניחא שהרי הוחזקה לכל אצבעו' תמהתי א"כ איך תוציאה מן החזקה בפ"א ולא תצטרך לה ג' מיני אצבעות שוני' וג' כחות שונו' ואשה שקבעה וסת צריכה שתעקרנו ג"פ וגם אי נניח עתה ע"י שהוחזקה לכל האצבעות שאין האצבע גורם כלל אלא החמוד א"כ איך נוציא מחזקתה ע"י שפופרת הלא אינו דומה חימוד קירוב בשר לפגישת שפופרת של אבר בבשרה אע"כ אנו אין לנו אלא שוסת אונס היא אפי' בבעל ג' ונעקר בפ"א וע"ז הקשה ב"י הא עדיין אין האונסים של האצבעות שוות והוצרך לדחוק דלחומרא לא אמרינן כן:
תאמין לי אהובי תלמידי כבני כי לא פתחתי שום ספר כלל וכתבתי בנחיצה רבה באישון לילה ואני מאוד מוטרד דיומא קא גרים ודי בזה התנצלות על קצורי בענין החמור הזה וה' ישקוף ממקום קדשו להחליף כח לקוי ה' יראה זרע ויאריך ימים לא ימנע טוב להולכי בתמים עיניך לנוכח יביטו לבית ה' כמו רמים על הרי בשמים. הכ"ד א"נ דש"ת החותם בכל חותמי ברכות הבעה"ח: משה"ק סופר מפפ"דמ: