שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קלו

שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק הרבני המופלג צדיק ונשגב חו"ש כש"ת מהו' משה ני' פאקש:

אשר עוררתני בלוחות שניות אודות ישראל הלוה בריבית מאינו ישראל וזוקף מיד הריבית על הקרן דהיינו שלוה עשר ומחייב עצמו מיד בשנים עשר אי שרי לישראל חברו להיות ערב בעדו:

איברא הן הן דברי המרדכי פ' איזה נשך סי' של"ד בעובדא דהמלצר ורמז עליו ש"ך סי' ק"ע סק"ה והעלה שם כיון שזקף הקרן עם הריבית נעשה הכל קרן ומייתי ראי' מש"ס פא"נ ע"ב ע"א ישראל שלוה מעות מנכרי וזקפן עליו במלוה וכו' ועיי' בשיטה מקובצת בשם הריטב"א דהתם כל עצמו אינו אלא רבית דרבנן שהרי עיקר ההלואה היתה בגיותו דאי ס"ד דהוה ריבית דאוריי' לא הוה ר' יוסי מקיל משום שלא יאמרו מפני מעותיו נתגייר זה ומ"מ יליף מהר"מ שבמרדכי מתמן דעכ"פ זקיפת מלוה מלתא היא וה"ל כלו קרן ואין כאן ריבית כלל והגע עצמך למאי דקי"ל כרבי יוחנן ר"פ הנושא חייב אני לך מנה בשטר חייב מ"הת אע"פי שאין חייב לו כלום וכדקיי"ל בש"ע ח"מ סי' מ' סעיף א' וא"כ בשלמא הלוה מישראל חברו מנה ומחייב עצמו במאתים הזקיפה גופי' ריבית היא ואסור מ"הת אך בלוה מגוי מיד שמודה שחייב לו מאתי' הרי חייב לו באמת והוה קרן גמור ושוב נכנס ישראל ערב בעד קרן ולא בעד ריבית ולפ"ז לעיל ע"א ע"ב דאמר רב ששת שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו הומ"ל בפשיטות שזקף הריבית על הקרן ונעשה לו ערב אלא דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן ר"פ הנושא הנ"ל הא מלתא דפשיטותא היא ולא צריך קרא ואפשר לריש לקיש דפליג אר' יוחנן וס"ל דאין יכול להתחייב מה שאינו חייב וכן לבן ננס שם בכתובות ק"ב ע"ב לדדהו הזקיפה לאו כלום הוא דהרי אין אדם יכול להתחייב מה שאינו חייב אלא משום שכר מעותיו מתחייב להנכרי וא"כ אפשר דבאמת אסור להיות ערב וא"כ קרא דאל תקח מאתו נשך דדייקי' מיני' אבל אתה נעשה לו ערב אמאן תרמי' משו"ה פי' רב ששת בקיבל עליו לדון בדיני ישראל אבל לעולם דינו של מרדכי בשם מהר"מ אמת נכון ומסתיין דגברא רבא אסהיד שכן לוהגים רובא דעלמא ה"ה שלטי הגיבורים פ' איזהו נשך בשם ריא"ז והוא דפוס זולצבאך דף ק"ד ע"ב ויאכלו ענוים וישבעו ויתקיים בהו והלוית ואתה לא תלוה והעבטת ואתה לא תעבוט תרמינך שעתך כנפשך ונפש א"נ: