שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קלה
שלום לידידי הרב המופלג כבוד מהו' גדליה ני' אבד"קק ש"ד יע"א:
גי"ה קבלתי לרוב טרדותי לא יכולתי ליקח מועד להשיב ע"ד שאלתו בקהלתו הוצרכו הקהל למעות לבנות מקום לינת האורחים העניי' וחומת בית עלמין והר"הק השכין כספו וזהבו אצל כותי א' ולוה לצורך הקהל סך איזה מאות זהו' על ריבית ושילם הריבית מכיסו ואחר זמן תבע הר"הק מקהל שישלמו לו מעותיו כדי שיכול לפדות משכנותיו ולפטור עצמו מרבית להכותי ופייסוהו הקהל לבל יגוש אותם ולעומת זה כל זמן שהוא משלם עבורם רבית הנ"ל הם יניחו לו מעול הבלעט"ן המגיעים לחלקו מהכנסת אורחי ופרחי דלפי מנהג ותיקון קהלתם גם ראש הקהל צריך להחזיק ולהכניס אורחים כפי מסת המגיע על חלקו ומעתה יפטירוהו מעול הנ"ל והנהיגו כן שנים רבות ובהגיע עתה הדבר לאוזן פר"מ נראה לו כרבית קצוצה כיון דהכותי אינו סומך אלא על משכנו של ר"הק ה"ל הוא הלוה מהכותי והמלוה להקהל והפיטור מעול הנ"ל ה"ל רבית קצוצה ולדעתו דמעלתו אינו דומה לסי' קס"ט סי"ז ברמ"א לפמ"ש ט"ז שם סקכ"ב ע"ש אלו דברי מעלתו בקיצור:
כיוצא בזה שמענו בתשו' ראנ"ח סי' נ"ז דרמז עליו הש"ך סי' קס"ט סקנ"ד דעובדא הוה שהממוני' על הקהל בנו בתים לצורך הקהל להשכירם ולהרוויח בהם ולקחו אבנים וקורות בהקפה לצורך הבנין ואח"ז נגשו עליהם המוכרים ולוו אלו הממונים מעות מנכרי ברבית לשלם להמוכרים ופסק בפשיטות דהקהל צריכים להחזיר להממוני' הרבית דלא דמו ללוה מנכרי וחוזר ומלוהו לישראל דאסור ליקח הרבית דהכא שאני דכיון שהוציאו לבנין והבתים בנויים לפניהם ונוסף על ההוצאות הרבי' שמשלמים להנושים א"כ הנ"ל כנושא ונותן באמונה שמעלה על הפירות שכר חמרים וכתפים יע"ש ואני רואה הדברים ק"ו השתא התם שכבר נבנו הבתים באבנים וקורות ושוב לוו אח"כ לשלם חוב האבנים והקורות קמחשיב לי' הגאון כמעלה שכר חמרים וכתפים מכ"ש הכא שלכתחלה לצורך הבנין מיד לוה המעות בריבית וקנה מהמעות אבנים וקורות ושכר פועלים פשיטא דה"ל כשכר חמרים וכתפים טפי ותו דהכא עדיף טפי טובא דכיון דהבנין הוא בית הלנת האורחים העניים ואגר נטר דילי' הוא שלא ינגושו להאכיל העניים א"כ י"ל דאין כאן אגר נטר כלל שהרי הצבור מחוייבים להאכיל העניים וליתן להם גם פרנסת לינה וזה מוטל על כולם בשוה עפ"י הערך והנה קבל זה עליו עול גדול ותשלומין הרבה מהלנת האורחים שהרי משלם הריבית לצורך בנין בית הלינה ולעומת זה יקבלו אחרים עליהם עול פרנסת אכילתם והוה רק כשותפין שהתנו שמור לי היום ואשמור לך למחר עדור אתה ואני אנכש וכדומה דלא שייך בזה ריבית כלל: ולהחליט שיהיה ריבית קצוצה נ"ל בלא"ה דתלי' באשלי רברבי דלשיטת רש"י וסייעתו דבכרם לא שייך ריבית קצוצה דלמא לא יעשה פירות כמ"ש פ' איזה נשך ס"ב ע"ב ובדינינו אין מחזירין דאבק ריבית הוא דזימנין שאין עושין פירות שהכרמי' לוקי' ואין כאן ריבית קצוצה עכ"ל אע"ג דזה רחוק א' מאלף שנים שלא יהיה עושה מעט פירות עכ"פ מ"מ קציצה אין כאן מכ"ש הכא אי לא אייתי ארחי ופרחי אין כאן ריבית אלא אפי' להחולקים מ"מ הרמ"א מייתי היתר בשם מהרי"ל להלוות בלא נכיתא על מקומות בב"הכנ דה"ל צורך מצוה שהמלוה מתפלל שם אע"פי שאין צורך מצוה להלוה ועיי' ש"כ סי' קע"ב סק"ט מכ"ש הכא דכל הלואה אינו לשום צרכי קהל אלא לצורך עניים מתים ומ"ש רמ"א סי' ק"ס סכ"ב דהלואה לצורך הקהל לא מקרי פקוח נפש היינו לפרעון מסים דדהו דמונח אקרקפתא דגברי לשלם למלך אבל לעשות צדקה לעניים ולגמול חסד של אמת עם המתים פשיטא דהוה לצורך מצוה:
ועוד נ"ל אע"ג דהאומר לחברו שלם מס עבורי ה"ל ריבית קצוצה כמ"ש בתשו' הרשב"א מש"ס דע"ז ע"א ע"א ופשוט דהכא אפי' מלטני מן העוצר אסור בשלמא התם ליכא דמי יי"נ אבל הכא ריבית הוה עכ"פ ועיי' בתשו' הרשב"א דברמ"א סי' קע"ג ס"ד ואין כאן מקומו ועתשו' רשב"א שבב"י סי' ק"ס וה"נ כיון שהקהל יכולים להסיע על קצתן י"ל ה"ל כמו מלטני מן העוצר דאסור מ"מ נ"ל דהכא שאני דמה שאין הקהל נוגשים אותו להחזיק האורחים המגיעים על חלקו איננו שום ריבית ואלו היו שולחים אורחים לכל בעלי בתים לפי המגיעים על חלקם ואותם המגיעים על חלקו של המלוה לא היו שולחים לשום בעל הבית ואפילו היו אומרים להם אתם מגיעים לפלוני המלוה שלנו לכו אצלו ויפרנס אתכם אלא שאם לא ירצה לזונם לא היו עושים לו שום נגישה וכרצונו יעשה לא היה בזה שום ריבית הא למה זה דומה לראובן ושמעון ששניהם לוו זה מזה וזה מזה וראובן ירא לנגוש את שמעון מחובו פן ינגשנו גם הוא שאין בזה שום אגר נטר ולא דמי לדרמ"א סי' ק"ס סעי' ט' וש"ך סק"יד ופשוט:
ולא נשאר עלינו שום חשש אלא במה שהגבאים שולחים האורחים ההמה המגיעים לחלקו של המלוה לאנשים אחרים להאכילם במקומו דאפי' אי לא היו נוגשים אותו להאכיל האורחים מ"מ היה מתבייש והיה מאכילם ועכשיו ששולחי' אותם לבעלי בתים אחרים נפטר הוא לגמרי וזה יהיה מחזי כריבית ולפענ"ד גם ז"א דה"ל מבריח ארי וכמו שוקל את שקלו והעלה בכנ"הג סי' ק"ס בהגהת ב"י אות ז' דגריע מאבק ריבית ומותר בנכסי יתומים לכ"ע והעתיקו ג"כ בהגהת הטור החדשים סי' הנ"ל אות קטן ב' ופשוט דצורך הני עניים הוי כנכסי יתומים ושרי כנלע"ד להלכ' ולמעשה בלי פקפוק בעז"הי: פ"ב עש"ק ב' דר"ח אדר תקע"ט לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ: