שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן ק
החיים ושלום וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק המופלג כבוד מו"ה משה ברעסווי נ"י:
יקרתך הגיעני ה' עמך גבור החיל אשר הקשית לשאול עמ"ש רמ"א בי"ד סי' קי"ב דפת של גוי שנתערב חד בתרי אפי' ככר בב' ככרות דבר חשוב אפ"ה בטל והוא מאו"ה והביאו ד"מ שם והנה הרב"י כ' שם דהא דתערובות פש"ג מותר ילפי תוספות פ' אין מעמידין מתערובות דמאי פ"ק דחולין והנה תערובות דמאי גופי' אינו מותר יבש ביבש מכ"שכ בדבר חשוב כדמוכח משנה יו"ד פ"ג דמכשירין גבי אוצר דס"ל לרבנן אפילו ישראל מטיל לתוכן ה"ל דמאי ולא מקלינין בתערובות לכאורה קו' גדולה היא לפי הבנת התי"ט עם גליון תוס' חדשים שם דמייתי מתערובות שהטילו שם גוים לישראלי' ונתערבו תבואותיהם ומשו"ה הוקשה לתי"ט מ"ט השמיט הרמב"ם הך בבא דישראל א' שהטיל ה"ל דמאי וכרבנן ונלע"ד דרמב"ם והאו"ה לא פרשו כן אע"ג דמתני' דאח"כ מיירי מתערובו' פירות שנה א' עם שנה ב' ג' ד' ע"ש מ"מ כל הפ"ק עד השתא לא מיירי מתערובת אלא מדין כל דפריש מרובא פריש וה"נ באוצר שמטילים בה התגרים תבואותיהם והממונה מוכר והוא אינו נאמן וקאמר תבואה עתה שנמצא בתוכו אם רוב מטילי תבואה בעיר גוים תלינן שהוא כלו של גוי ואם רוב ישראל תלינן שכלו של ישראל ואם מע"מ להחמיר וחכמים ס"ל אפי' ישראל מטיל לא אמרי' בדבר שיל"מ מרובא פריש והרמב"ם לא מייתי להו משום דלא קיי"ל הכי אלא אע"פי דדשיל"מ אינו בטל ברוב תערובו' אבל מרובא פריש כמ"ש הר"ן פ"ק דביצה גבי בדק בקינה של תרנגולי' ומ"ש ספ"ג כבר ביארתי במ"א ומשו"ה לא מייתי ש"ס פ"ק דביצה סייעתא מהך מתני' דדשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטיל משום דלא מיירי מביטול רק לענין מרובא ובהא בודאי לא קיי"ל כוותי' וא"כ הדרן לכללן לא גזרו על תערובו' דמאי כלל וה"ה ומכ"ש בפש"ג וא"ש:
וע"ד ת"הד דמייתי ש"כ ריש הל' חדש ובנ"הכ תמה עליו אמרתי דר"י ורבנן שלו לא פליגי אלא בשוב אינה קולטת דלר"י בשתי שבתות שוב אינה קולטת אבל לא יחלוק אדם שגם בג' ימים קולטת אלא שאין אנו בטוחים שלא קלטה אחר ג' ימים שעדיין קולטת ד' שבתות וע"כ בערלה דאוריי' בעי ב' שבתות אבל חדש למ"ד בז"הז דרבנן נוכל להתיר מכח ספיקא ולמ"ד נמי דאוריי' נוכל לצרף לס"ס למ"ד ס"ס בדשי"למ ולענין לחלק בין טיט לגריד עיין ב' תי' תוס' בפסחים נ"ה ע"א ויפה כתבת מפי' הרא"ש פ"ב דכלאים אות ה' ותל"מ. יברכך ה' וישמרך הכ"ד א"נ דש"ת: פ"ב יום ב' וי"ו אלול תקצ"א לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ.