שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן צא
בטש"ע י"ד סי' ק"א בדין חתיכה הר"ל דעת הרשב"א והר"ן בחתיכה גדולה שאין דרך להתכבד לא מקרי חהר"ל וראייתם מכח קו' תוס' ר"פ התערובות וכי בהמה שלימה לא תהיה חהר"ל ותי' תוס' דמתני' מיירי בעוף כמתני' דמסכת קינין אע"ג דתנן זבחים הוא דוחק גדול וגם רמב"ם סתם וכ' דין זבחים שנתערבו אע"כ כנ"ל בחתיכה גדולה לא שייך רל"התכ והרמב"ם פרק ט"ז ממ"א לא חילק בין חתיכה גדולה לקטנה נ"ל דעדיפא מיניה ס"ל כהרא"ה דלא שייך חהר"ל אלא במבושל ולא בחי שהרי סתם וכתב חתיכה שנתערבה ומכירה מסירה ומגבי' והשאר בס' וק' הא ביבש עסקי' ומאי ס' שייך ביה כיון שמכירה מסירה אע"כ כיון דעסיק בראוי להתכבד ממילא מיירי במבושל דאל"ה אינו רל"התכ ומה שהק' הרא"ש לשיטה זו הא ברמוני בדן וכדומה מיירי בחי ולא במבושל אינני מבין ק' זו התם את שדרכו למכור במנין והם נמכרים במנין חי וזו היא חשיבתם וחהר"ל אע"ג שחשוב כמו את שדרכו למנות אבל אינו נמנה במנין אלא חשיבות כיבודו לאורחים עושה אותן כמו את שדרכו למנות ומ"מ בעי' שיהיה מבושל וראוי' לאורחים ואם כן עכ"פ חתיכה גדולה וגם חיה אית לן רשב"א ור"ן ורא"ה ולע"ד גם רמב"ם וכן פסק מחבר אלא מייתי יש חולקים וכ' רמ"א שכן נוהגים ופר"ח מסכים לגמרי כדעת המחבר ע"כ בהפ"מ צרפתי עוד קולא אחרת שהיה קצת ספק אם יצאה המחט מחיים בשני עברים כי נמצא אחר שהודח בחמין ונרגש כמעט בעבר השני צרפתי להנ"ל והתרתי בהפסד מרובה מאוד שעלה להפסד כמה מאות כנלע"ד: