שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן צ
שוכ"ט ומזלא טבא לי"נ תלמידי אהובי כנפשי הרב הדיין החרוץ בעל פיפיות כבוד מהו' יעקב נ"י נייא שלאס:
יקרתך הגיעני שבוע זה ושמחתי בשלומך ושלום תורתך ובהרמת קרנך יהא רעוא דתירום רישך לעילא מכל ברכתא ואחריתך מאוד ישגא סגי' טבא:
מה שנתקשית ברש"י פסחים מ"ה ע"א ד"ה ור"ע דמסיי' דרבנן דפליגי אר"א בכותח הבבלי ס"ל ג"נ חידוש הוא וקשי' לך א"כ לר"מ דאוסר נט"לפג לית לי' ג"נ חדוש הוא ע"כ לא יחלוק אכותח הבבלי וא"כ מה עלה על דעת ר"נ שם מ"ג ע"א דר"מ תערובות לית לי' ולרש"י הא א"א דלית לי' תערובו' אלו דבריך הקושי' ראוי' לך ולדכוותיך:
והנלפע"ד דהא דפשיטא לרש"י דרבנן דפליגי אר"א ס"ל טע"כ לאו דאורייתא היינו משום דאי ס"ד דהוה דאורייתא בעלמא אפי' לו יהי' מן הדין ק"ו דמשרת ואין לוקי' או אפילו רק בעשה דתעבירו באש מג"נ הוה לי' למלקי אתערובות חמץ מריבוי דכל דע"כ לא כ' תוס' מ"ג ע"ב ד"ה מאן שמעת לי' דעירובו אין סברא לרבות אלא משום דבכל התורה טע"כ לאו דאורייתא א"כ אין סברא לרבות אבל אי בעלמא דאוריי' נהי דאין לוקין בעלמא מ"מ איננו נגד הסברא לרבות בחמץ למלקות ואפשר אפי' יהי' רק קיוהא בעלמא כיון דטעם גמור בעלמא דאוריי' איננו חוץ מהסברא לרבות אפילו קיוהא ללקות וכיון דלר' יהודה דתני' כוותי' עירובו חמור מנוקשה ורבנן דפליגי אעירובו כ"ש אנוקשה וא"כ לא דרשי כל כלל כיון דלא אשכחי מידי דמסתבר למידרשי' א"כ מוכח מזה דס"ל בעלמא טע"כ לאו דאוריי' ומטעם שכ' רש"י דג"נ חידוש הוא:
וא"כ לרב נחמן דאמר לר"מ נוקשה אית לי' דחמיר ותערובות דקיל לית לי' שפיר י"ל דבעלמא טע"כ דאורייתא בעשה דתעבירו מג"נ דלאו חידוש הוא לר"מ ומ"מ הכא לאו ליכא כיון דדריש כל לנוקשה שוב לא מפיק מיני' תערובות דמאן דלא דריש כל אלא היכי דמסתבר טפי לא דריש מיני' אלא המועט האפשר היותר מסתבר משא"כ תנא דמתני' דדריש כל בכל מקום א"כ לתרוויי' מפיק מיני' נוקשה ועירובו ומיושב חומר ק' הנ"ל:
ומיהו אכתי לא פלטינין מקצת דוחק לכאורה דיהיו סברותיהם הפוכות לגמרי יותר מדאי דלר"נ נוקשה מסתבר טפי אפי' מתערובות לר"מ דטע"כ בעלמא דאוריי' אפ"ה נוקשה מסתבר טפי ולר' יהודה תערובות מסתבר טפי מנוקשה אפילו לרבנן דטע"כ בעלמא לאו דאוריי' מיהו לזה י"ל אה"נ לא פליגי ר"נ ור"י אלא אליבא דמאן דס"ל טע"כ דאוריי' היינו לר"מ ור"א דנקיט תערובו' ונוקשה לא קאמר ומוכח דלית לי' נוקשה כמ"ש תוס' ד"ה ואלו נוקשה נמי ס"ל טע"כ בעלמא דאוריי' ומשו"ה ס"ל לר' יהודה דנוקשה קיל ומ"מ מוכח דרבנן דפליגי אתערובו' אי ס"ד דטע"כ דאוריי' ופליגי אתערובות א"כ כ"ש אנוקשה לר' יהודה ואייתר כל אע"כ ס"ל טע"כ לאו דאורייתא ואה"נ אפשר דרשי' כל אנוקשה דחמיר מתערובו' דלאו דאוריי' בעלמא ולא פליגי אדר"א אלא בכותח הבבלי אלא דזה היפך מסקנת הפוסקי' הרמב"ם וש"ע דפסקו להחמיר בתערובו' כסתם משנה דאלו עוברין ולהקל בנוקשה כסתם משנה דשיאור ישרף ואינהו הא ס"ל טע"כ לאו דאוריי' כמבואר בפרק ט"ו ממאכלות אסורות ותן לחכם ויחכם עוד: פ"ב נגהי ליום עש"ק עצם היום יו"ד טבת קפא"ל: משה"ק סופר מפפ"דמ.