שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן סא

שוכ"ט לתלמידי הרבני המופלג מו"ה ליב נ"י ליטש:

ע"ד בהמה של ספק טרפה שהשכינה הישראל לגוי על יב"ח אי שרי או איכא למיחש לתקלה הנה המחבר בש"ע י"ד ססי' נ"ז סתם כרש"י חולין נ"ג ע"ב ורשב"א דלא חיישי' לתקלה אלא בשרקפא דס' דרוסות וכיוצא בה דאיכא הרבה אבל בא' לא חיישי' לתקלה והפר"ח שפך סוללה מכמה סוגיו' ועמג"א בסי' תס"ז דאפי' בביצה א' ספק טרפה חיישי' לתקלה ולק"מ דלא מצינו חשש תקלה בכל המקומות שהביא אלא בדבר שאפשר להכשל בי' בעינא כמו שהיא באכילה או בהנאה ומעילה וחיישי' שישכח לשעתו ויכשל אבל ס' טרפה דבעי' שישחט ויתקן ואדהכי והכי מידכר דכיר לא מצינו חשש תקלה לולי דאמרה שמואל בשרקפא ואין לך בו אלא חידושו בהרבה אבל בא' לא והא דלא זבני' א' א' לכמה ישראלי' משום דאסו' לעשות סחורה בנבלות וטרפות וה"ה בספיקיהן ונהי דגבי בעליו הוה נזדמנו לו אבל ישראל לא יקנה ס' טריפה והא דלא השאיר א' לעצמו לא פלוג רבנן כיון שהיו הרבה ונאסרו אין להתיר אפי' א' אבל אי לא נולד אלא בא' י"ל דשרי וא"ש שיטת רש"י ורשב"א:

מ"מ רמ"א פסק כמרדכי מהגה' מיי' לחוש אפי' בא' שלא ימכרנו לגוי בלתי שימיתם תחלה ומי יבוא אחרי הכרעת רמ"א להקל ח"ו אך בנידון שלפנינו אם הרהנו אצל הגוי וקבע לו זמן אחר יב"ח באופן שאין הגוי יכול למכור עד אחר יב"ח וליכא למיחש שהישראל יפדנו קודם דכיון דלא התרת אלא ע"י משכון זכור הוא שלא לפדות לאכילה מיד ואם לפדות לשומרה לאח"ז ובין כך יטעה ויאכלנו מי פתי יסור לפדות ס"ט שמא תמות אצלו הלא טוב לו להניח אצל הגוי עד כלות יב"ח ולדרכים רחוקים שלא הוזכרו בפוסקים אין לחוש וכדאי הכרעת המחבר לסמוך עליו במשכון עכ"פ הנלע"ד כתבתי פ"ב יום ה' ג' שבט תקבץ לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: