שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן לא

מה שנסתפק ביתרת באונה עליונה לא הבנתי אריכות דבריו על בוריין כי כל מה שפלפל בדבר הזה הוא ללא צורך כי אין לנו לבקש טעם יותר ממה דאמרו היינו רביתי' ותל"מ ומעתה אם אין השורש נוטה לקמא הרי דינו מבואר בתשו' דבר שמואל שקיצר בספר לחה"פ סי' ל"ה סס"ק ל"א ואם הוא יתרת מקמא ממש אוסר בשמ"ח סימן ל"ה סק"כ ואם עומד על החוד ממש וע"י נפיחה נראה דהשורש נוטה מקמא לכאורה טריפה כמו בשארי אונות שהיתרת נוטה לגבה ה"ה הכא במקמא ודוקא שהשורש נוטה ולא החוד בעלמא ויעיין בס' זבחי שלמים סי' כ"ג אמנם הבודקים מומחים שבכאן אמרו לי דאפי' הי' השורש נוטה לקמא באונה העליונה צריך שיובחן זה בעוד הריאה בתוך הבהמה כי שם היא נדחקת במיצר החזה בחיי' וכשמוציאה אותה רווח לה עלמא ועי"ז נוטה לפעמים השרש למקמא ע"כ צריך להבחין זה בעודה בבהמה במקום דוחקה ודברים של טעם הם. יותר מזה אין אתי בדבר הזה גם כי הזמן אינו מופנה ואסיים בברכת שי"ט דברי א"נ: