שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן כו

שלום לתלמידי הותיק המופלא החרוץ מו"ה אהרן נ"י:

מ"ש אודת שריית הושטין במים קרים ולהר"ן דקי"ל מים מטרשי לי ושוב לי' ליה בדיקה דהמים סותמים את הנקב א"כ ה"נ שוב לית לי' בדיקה להושט יפה כ' אי הי' חשש משום ספק ניקב הושט אבל אלו נקב הושט לפנינו היה הנשים השואלות רואות כמונו וכל עצמן לא באו לשאול אלא על מכה שבושט ואנו בודקים אם שלט החולי מעבר לעבר וכשהוא יבש כעץ קשה להפריד עורות וע"כ שורה במים ואין הפסד בזה ע"י המים. גם מ"ש דאולי יש קורט דם בעבר השני והמים ישטפוהו ידע מעלתו כי ב' מיני קורט יש א' הבא מחמת מכה והוא נבלע בעצם העור ואינו נשטף ע"י כל מימות בעולם והוא ארס החולי השורף בגוף והשני טפה דם ממש היוצא מחבלה ומזה מיירי גבי קיבה וכרס לכשנמלחו חיישי' שנשטף אמנם בושט אין אותו טפה מעלה ולא מוריד כי ע"י השחיטה הוא מלוכלך בדם הרבה עד שכמה פעמים אפי' בין העורות האדוקים ודבוקים הרבה ומ"מ בשעת שחיטה נמשך דם לבין הבינים ונקרש שם אך העיקר בושט נקודות אדומות הנבלע בתוך העור ולא ישתטף ע"י מים ודברי ב"י בזה סי' ל"ג מאוד תמוהים:

מ"ש דבשיטת הר"ן הנ"ל מיושב קו' התוס' שהקשו דלמא רוצח מיירי ששטפו בנהר והטביעו ואח"כ בודקים אותו ולהר"ן לק"מ דא"כ יהיה מלא מים קרים ולא יהים בדיקה לניקב. ראה דבריך טובים ונכוחי' אי ליכא אלא מים קרים אבל אם יטבעהו במינהר מחמי טברי' וכדומה ואני נסיתי בהיותי בבאדן זה עשר שנים בא לפני אשה שמצאה קרטין הרבה על העד ואמרתי לתלמידים עתה אנסה במים פושרים כל מעל"ע שהוא ממש נמנע במקומ' אחרים שישארו המים הפושרים בתכונה א' מעל"ע וצויתי לתת העדים בתוך צלוחית ולשוקעו בתוך מי המרחץ בזויות א' בתחתיתו ונשתהו שם מעל"ע ולא נימוחו וטהרתים ויותר מזה אין להאריך וה' שנותיו יאריך הכ"ד א"נ ד"ש ושלום תורתו. פ"ב יום ה' ז' טבת קע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: