שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן כג
שלום וכ"ט לך התלמיד הותיק הרבני המופלא מוה' פנחס ליב נ"י:
מה שכתבת בדברי הט"ז בי"ד סי' ק"ז להתיר נשברה מפרקת ורוב בשר אם החוט קיים ואתה באת להחמיר - כל דבריך אינן אלא תמה עיקור יסודך בנית ליישב ק' תוס' פ"ב דחולין ל"ב ע"ב ולחשוב נמי דחזקי' שהקשו ולחשוב נמי דזעירא הנה פשוט הוא דעיקור כוונת קו' תוס' היא על המקשין שהקשה על רבא שתירץ אלא אסורות קתני ובא להקשות עליו מדחזקי' שאפשר שרבא יחלוק על חזקי' ומכ"ש מהא דר"א ניטל ירך מצינו בהדי' פלוגתא בנדה כ"ד ע"א ואפשר דרבא לא ס"ל כוותי' ואין כאן ק' אלא מדוחק איך יפרשו הם המשנה טפי ה"ל להקשות מזעירי דרבא בעצמו אית לי' דזעירי פ"ק דחולין כ"א ע"א אימא כך הוא עושה וכו' ודזעירי מוכרח מברייתא דתני' כוותי' רק ר"ל ור"א לא שמיעא להו הך ברייתא אבל מכל מקום לדינא מוכרחי' הם דברי זעירי וה"ל למפרך מיני' והוה עדיף טפי וקו' תוס' עצומה ותי' מוכרח ודברי ט"ז מיוסדים על אדני פז - ובלאו ה"נ כיון דאודית לי מיהת דלרש"י ולרמב"ם מוכרח כן דבלא פסיקת החוט אין כאן טריפות א"כ נהי דלשאר פוסקים אין כאן הכרח לזה מנ"ל להוסיף על הטריפות ואפי' לא יהי' ההיתר מוכרח אליבא דשום פוסק כ"ז שלא תברר האיסור לא נקבלנו ממך וכ"כ שמלה חדשה בענין - ואתה באת לדחות דבריו במחתרת במה שהביא הגאון הנ"ל מאף אנן נמי תנינא ונכנסת בדוחק גדול לחלוק על הגדולים בלי טעם:
והלא מאז שמעת מה שצל"ע בר"פ אלו טריפות דברי רשב"א שכתב לחלק בין נשברה מפרקת לנקיבת הושט דהתם הוה שפיר מתה עומד ומולק משום שמטמא מחיים משא"כ נקובת הושט ואם כן לפ"ז מוכח דסי' א' בעוף נבלה ומטמא מחיים הוא דאל"ה לא הוה אביי מקשה מידי ותקשה לך עולת עוף בחולין כ' ע"ב ע"ש אע"כ סי' א' בעוף נמי נבלה ומטמא מחיים וא"כ במתני' דואלו טריפות בעוף דחשיב נמי פסוקת הגרגרת דהיינו סי' א' בעוף ש"מ דחשוב נמי נבלה ומטמא מחיים א"כ קשה לחשוב נמי דחזקי' ועיין חידו' רשב"א כ' ע"ב פי' כוונה אחרת מפירש"י ולדבריו י"ל ק' הנ"ל וק"ל. ואקצר ואומר שלום לך וכל אשר אתך. פ"ב נגהי ליום ה' שבעה עשר בתמוז תקס"ז לפ"ק. - משה"ק סופר מפפד"מ: