שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן רב
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הרב המופלג החרוץ ושנון בנן של קדושים מופלא באנשים כש"ת מו"ה בער נ"י יושב בשבת תחכמוני יורה יורה ידין ידין בק"ק מיקלאש יע"א:
יקרתו הגיעני והנני לרצון כאשר עיניו יביטו במכתבי הלוטה פה, וע"ד קו' שאגת ארי' סי' ס' אהראב"ן דלדידי' לא גלי קרא דבנזיר א"ח ע"א א"כ במכות יש חורש תלם א' וכו' דמסקי' האי תנא לית לי' כולל איך חייל טומאת נזיר אטומאת כהן אע"כ שאני נזיר דגלי קרא דאחע"א מיין ושכר יזיר אפי' יין מצוה כגון שנשבע ולהראב"ן דלא מפרש כן קשי' ודוחק בעיניו דמיירי במופלא סמוך לאיש שהזיר עצמו והביא ב' שערות אח"כ דאיסור נזיר וכהונה אתי' בב"א זה נראה דוחק בעיניו אלו דברי שאגת ארי' ז"ל שם:
אני בעניי הכינותי תי' לקו' זו לפע"ד דאע"ג דלהאי תנא לית לי' כולל מ"מ טומאת נזירות חייל על כהונה דמלבד שהוא כולל שארי אי' וגם כולל מת מצוה עוד הוא חמור וכעין מוסיף שסותר כל ימים הראשונים יפלו ומייתי קרבן משא"כ טומאת כהנים ובהכי ניחא נמי למאן דלא מפרש כהראב"ן אלא מיין ושכר יזיר אתי' לאורויי דאחע"א בנזיר יל"ד מ"ש דגלי הך חומרא ביין ושכר דוקא ולא בתגלחת וטומאה ולהנ"ל ניחא דלא מבעי' תגלחת דהוה חמיר דסותר שלשים יום משא"כ נשבע וכן טומאה סותר כל הימים הראשונים ומביא קרבן פשיטא דחל על שבועה אלא אפי' יין ושכר דאינו אלא כולל בעלמא מ"מ אחע"א בנזיר והה"נ נימא להראב"ן דלא גלי קרא דיין ושכר וכו' מ"מ י"ל מסבר' חוץ טומאה ותגלחת חל מטעם הנ"ל ולק"מ קו' ש"א הנ"ל:
אך מה שתי' מעלתו עפ"י מ"ש בחי' הרמב"ן ביבמות ר"פ יש מותרות דלאו דלפני עיור אינו אלא בלאו השוה בכל אבל בלאו שאינו שוה בכל אין מוזהרי' אלפני עיור א"כ לפמ"ש מהרש"א ביבמות ה' ע"א דנזיר הוה לאו השוה בכל נמצא אחרים מוזהרים עליו משא"כ בכהנים נמצא הוה טומאת נזיר מוסף על טומאת כהנים דמטעם כהונה אין אחרים מוזהרי' עליו שלא להכשילו משא"כ טומאת נזיר אחרים מוזהרים עליו ומגו דחייל על אחרים חל עליו אלו דברי מעלתו:
ואין דבריו מובנים איך אפשר לומר אחרים מוזהרי' עליו שלא לטמא אותו אם עליו לא חל איסור טומאה הלא אינם מכשילים אותו שהוא אינו מוזהר עליו על טומאת נזיר כיון שהוא כהן ואפי' מאן דפליג אנקודה נפלאה מודה הכא הנה כ"ז כתבתי לפי הבנתו ברמב"ן דבשאינו שוה בכל אין אדם מוזהר שלא להכשיל את חברו והסבר' תמוה מאוד ועוד הא קרא לא נאמר אלא מי שהוא עיור בשום דבר לא יתן מכשול לפניו בעצה רעה ובכלל זה היועצו לעבור עבירה וא"כ וכי היועץ לכהן לטמא למתים ומכשילו בדבר לא גרע מעצה רעה במילי דעלמא ואין מקום בראש לסבול זה אבל המעיין ברמב"ן וביותר ביאור בריטב"א דיבמות דהכי קאמר דהרי כל לאוין שבתורה ובכללם לפני עיור לא הי' נוהג בנשים כיון שמצינו קולא במ"ע שהז"ג לולי הקישא אשה לאיש לכל עונשין וס"ל לרמב"ן וריטב"א השתא נמי דאתקש מ"מ בלפני עיור לא מפקדה איתתא אלא באותה מצוה שגם היא מפקדא אבל מצוה שאינה אלא באנשים לא הטילה התורה עליה שום עונש על זה אבל אנשים ישראלים פשיטא שמחויבי' לקדש כהנים בע"כ וקדשתו דפנו אפילו קטניהם ומכ"ש שלא יתן מכשול לפניהם וערש"י פ' אמור פי' להדי' דאב"ד של ישראל קאי שיכריחו לכהנים ע"כ להתקדש בכל קדושתם וידקדק בלשון הרמב"ן ויראה כי כן הוא ואחתום בברכה א"נ דש"ת חותם בברכה. פ"ב יום א' יו"ד תמוז דהאי שתא תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: