שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קצ
מוכתר בכתר תורה ונכנס בעובי הקורה גלי' לדרעי' ונפל נהורא ה"ה מחו' הרב החרוץ הנגיד והטפסר בישראל כבוד מוהר"ר געץ אופנהיימר נ"י עם כל היושבים ראשונה במלאכת סגל חבורה דקהל ישראל בקרית מלך רב וויען הבירה ה' עליהם יחיו:
יקרת מכתב קדשו הגיעני היום לעתותי ערב ושם נאמר ארי נעשה שואל כענין היות היהודים עתידים ליום מועד שמחתינו בבוא אדונינו החסיד קיר"ה לגבולנו לשלום להכין הכנה דרבה בבית הכנסת הקדושה שלהם שמה בשירי הלל ותודות לה' על כל הטוב ולהתפלל על העתיד לחיי מלכא ובנוהי ומיופי הידור מלאכת השיר הוא שיבואו האנשים על הנשים לענות במחולות ושירים בקול מיטב נגן ונפשם היפה בשאלתם אם נכון לעשות כן עפ"י דת תורתינו הקדושה לשמוע קול אשה בבה"כ אשר שם מקובצים אנשים והקול הולך מעזרת נשים לעזרת אנשים היתכן לעשות כן או לא:
אומר אני בתשובת זאת השאלה אם אמנם מחוייבי' אנחנו עדת ישראל לאחוז במצוה רבה הגדולה הזאת מצות כבוד המלך ביתר שאת ויתר עוז על כל העמים אשר היא מצות כללות שכליות ונימוסיות לנהוג כבוד במלך אשר במשפט יעמיד ארץ נוסף עלינו מצוה שמעיות בתורתינו הקדושה כי הקב"ה צווה את משה רע"ה על פרעה מלך מצרים לנהוג בו כבוד ואם הוא הרשיע לעשות עמנו רעה ואלי' הנביא רץ לפני אחאב אשר הי' עובר על כל התורה ואפ"ה חייב לנהוג בו כבוד גדול כי היא מצוה שמעיות לא רק שכליות והעובר על זה הוא אצלינו כמי שלא הניח תפילין ואם זה במלכי' רשעים עריצים מה נעשה יקר גדולה לקיסר חסיד אשר אנחנו והרבה רבבות בישראל חיים בצלו והוא להם למגן ומחסה ומסתור נותן להם יד ושם להחזיק מעוז תורתם ודתם אלו פינו מלא שירה כים ולשונינו רנה כהמון גליו לא יספוק לנו להלל ולשבחו על רבוא טובותיו עמנו ומי זה האיש אשר יקל בעיניו מצוה הגדולה הזאת ומחק החיוב להוסיף אומץ בכל מיני הידור ויופי האפשרי לפי השג ידינו להרבות כבודו כי רב ושבחו כי עצום:
אמנם לעומת זה אומר אני כי זה הוא כבודו ורב גדול לבלתי יראה ולא ימצא בעת ההיא שום דבר המתנגד לדתינו כי זה מורה הוראה אמתיות רב חסדו וטובו של החסיד הקיר"ה על בית ישראל ובמקום גדולתו שם ענוותנותו להביט אל עניים ונכאי רוח לתת לנו מחי' בקרב הארץ ולהחזיק דתינו ותורתינו כראוי' אך אם נעשה בזה היום דבר המתנגד לתורתינו ח"ו אין זה מכבודו רק חילול כבודו ח"ו כאלו רוצה הוא בהרוס דתינו ולרפות ידינו ממלאכת שמים וזה הוא היפך הכוונה בשבחינו והודות לו על כל הטוב:
והיות כן יען נראה בעליל כי השמעת קול הנשים בין האנשים תועבה היא וכערוה יחשב אצלינו ע"כ לא יתכן לעשות כן ביום שוב האדון אשר אנחנו מבקשי' אל היכלו כלו אומר כבוד ואיסור דבר זה מבואר בש"ס סוטה מ"ח ע"א אמר ר' יוסף זמרי גברי ועני נשי פרצותא זמרי נשי ועני גברא כאש בנעורת ופירש"י לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמור לענות אחריו ונמצא האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה כדכתי' השמיעני את קולך ומבעיר את יצרו כאש בנעורת אבל זמרי גברי ועני נשי קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כ"כ שאין המזמרי' מטים אזנם לקול העוני' עכ"ל רש"י וקאמר תו התם בש"ס למאי נ"מ לבטולי הא מקמי הא פי' רש"י אם אין שומעי' לנו לבטל את שניהם נקדי' לבטל את זה שהוא כאש בנעורת עכ"ל מבואר מזה דראוי לבטל גם שניהם אך אם אין כח בידינו לבטל שניהם מפני פריצי הדור נבחר הרע במיעוטו לבטל זמרי נשי ועני גברי ולהניח להם זמרי גברי ועני נשי אבל באמת לא יעשה כזאת בישראל ולא כזאת ומוכח נמי דאפי' לשום דבר מצוה לא הותר לערב הקולות דנשי וגברי דאלו כן לא הי' רש"י תולה הדבר בפריצי הדור שאינם שומעי' לדברי חכמים יותר נכון הי' לו לפרש לבטולי הא בשמחת מצות כגון מצות כבוד המלך וכדומה אי סגי בזמרי גברי נבטל זמרי נשי אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה וכבר הנחנו למוחלט שכל שום העברת דת כל שהוא לא יראה ולא ימצא בעת ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה לכבוד הקיר"ה כי לא לכבוד יהי' לו ח"ו:
ואלו הי' שמחתינו במשתה ושמחה וי"ט הי' ראוי למנוע דבר המתנגד לדתינו עפ"י מה שכתבנו לעיל ועוד מטעם שכ' בית שמואל בשם הב"ח סי' ס"ב ס"ק ל"א וז"ל כ' הב"ח כשאנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שמחה במעונו דאין שמחה כשיצר הרע שולט עכ"ל ואם זה בזמטוטי חתן וכלה ק"ו בן בנו של ק"ו בבהכ"נ הקדושה שעיקור שמחתינו שם להודות ולהלל לה' מקירות לב על חסדו וטובו שהחיינו לביאת אדונינו לשלום לביתו וממשלתו והרמת קרנו וכבודו ולהתפלל על העתיד והנה אנו מוזהרי' לשמוע קול זמר אשה אפי' פנוי' שאינה נדה וערוה בשעה שאנו קורי' ק"ש ובשעת תפלה כמבואר בש"ע א"ח סימן ע"ה סעי' ג' ובמג"א שם סק"ו והיינו ע"כ בשמיעת קול פנוי' טהורה דאי בא"א או פנוי' נדה ק' מאי ארי' בשעת ק"ש ותפלה תיפוק לי' לעולם אסור משום קול באשה ערוה וכן מבואר בש"ע אה"ע סי' כ"א ובב"ש סק"ז והטעם לזה כי אנו מאמינים שכל תפלה או שבח והודאה שמתערב במחשבה ההיא שום הרהור אפי' באשתו לא תעלה במעלות לפני הי"ת ולא תקובל לפניו ומפני זה אנו מפרישי' הנשי' מן האנשים בבה"כ בפ"ע שלא יבאו לידי הרהור בשעת תפלה ותהי' תפלה נדחית רחמנא לצלן ויצא לנו זה משמחת בית השואבה דאמרי' מס' סוכה שהי' מתקנין שיהי' נשים מלמעלה ואנשים מלמטה שלא יבואו לידי קלות ראש ואמרי' התם נ"ב ע"א דיצא להם כן מקרא (זכרי' י"ב) וספדה הארץ משפחות לבד משפחות בית דוד לבד נשותיהם לבד אמרו והלא דברי' ק"ו ומה לעיל שעוסקי' בהספד ואין יצה"ר שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד עכשיו שעסוקי' בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה יע"ש ומזה ראי' להנ"ל דאפי' היכא דליכא משום אי' ערוה כגון אשתו של עצמו מ"מ במקום תפלה והודאה או הספד כל מה דבעי לבא לרחמנא לא יתעורר שום ענין הרהור אפי' באשתו אמרו שהרי כתי' משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד ומ"ט לא יספדו כל איש עם אשתו יחדיו אע"כ דגם זה אסור דגורם הרהור ובטול הכוונה וכיון דבררנו דקול באשה ערוה א"כ הקול המתהלך מעזרת נשים לעזרת אנשי' מעורר הרהור ובטול הכוונה בתפלה והודאה ואנחנו מאמינים לפי דתינו שזאת התפלה וזה השבח לא יקובל לפני שומע תפלה וכיון שכן ראוי ומחיוב עלינו לשום עינא פקיחא לבלתי היות שם ערוב ביום תת שבח ותהלה לי"ת ע"י ביאת הקיר"ה לשלום ובעת שפיכת שיח ותפלה לאל חי לחיי' מלכא ובנוהיי בכדי שתהי' תפלתינו ראוי להתקבל לפני ממליך מלכים ומושיב מלכים לכסא ית"ש ותהא ארכא לשלותי' ירום הודו וקרנו דאדונינו הקיר"ה ועיני עבדיו רואות ושמחות:
זהו הנלע"ד בזה לבטל קול זמירות הנשים בבה"כ שלהן בשעה שהאנשי' בבה"כ שלהם ושלום לכם בכל גבולכם כאות נפשם היפה ונפש נענה מטופל ביסורי' מצפה לרחמי שמי' הרופא חנם ית"ש הכ"ד א"נ. באדען נגהי ליום ה' כ"א סיון תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: