שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קפד

שלום וכ"ט לידידי ה"ה הרב המאה"ג החרוץ ושנון המופלג כש"ת מו"ה משה אלי' אב"ד דק"ק קערעסטור יע"א:

גי"ה הגיעני ע"ד תקלה שיצאה מת"י אשה שהניקה בנה בן ט"ו ימים ולקחתהו על ידי' להניק כדרך כל הנשי' הלוקחת ילדיהן חובקת בזרועותי' ויהי בחצי הלילה ותיקץ משנתה ותבט אל הילד והנה מת עכ"ל שאלתו והנה מ"ש להקל בתשובתה הואיל והוא בתוך שלשים והוא ספק נפל לע"ד זה אינו כלום דבאכלו ארי כ"ע לא פליגי דחי הוא והכי קיי"ל ספראד"מ ויעי' שם פלוגתת רז"ה ורמב"ן ובר"ן שם ולא מיבעי' אי ידעי' בודאי שאמו חנקתו ה"ל כאכלו ארי אלא אפי' אי ספק דלמא פיהק ומת או חנקתו אמו מ"מ תלינן דע"י חניקה מת דרוב ולד מעלי' ילדן ועי' תוס' חולין י"ב ע"א אבל מטעם אחר נראה לי להקל דבתשו' מהרי"ל סי' מ"ה שם נאמר סתם אשה שמצאה אצלה ולד מת וכו' י"ל היינו שהשכיבה הולד על צידה והי' לה להניחו בעריסה שלו ולמה לה להשכיבו אצלה ואדם מועד לעולם דה"ל לעיונא אבל אשה זו לקחתו בין זרועותי' להניקו ונאנסה באונס שינה ותחילת לקיחתו הי' לטובתו לצורכו להניק ועדיין דדי' בין שיניו ונאנסה בשינה ה"ל אונס ולא שוגג והלא חז"ל פטרו מגלות הרופא שהמית החולה ומכ"ש הכא מ"מ תעשה קצת תיקונים אבל לא להחמיר בתענית ובפרט אחר הלידה וה' הטוב יכופר בכל יא"צ של התינוק בכל שנה תעשה שום דבר טוב לתיקון נשמתו וסר עונה וחטאתה תכופר וה' ירפא שבר עמו וישמח נפש עגומה בשמחת בנים ובני בנים הכ"ד. פ"ב יום ה' כ"ה שבט תקצג"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: