שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קעט

שוכ"ט לי"נ הרב הגאון המופלג ומפורסם כש"ת מו"ה שלמה שלימה משנתו קב ונקי מ"מ ומ"ץ ר"י דק"ק בראד יע"א:

לא לנחת הי' לי יקרת מכתבו המבשרת צרת רבים כי בערה אש ה' בקצינים שבמחנה קדשו ה' ירפא שבר עמו ויבנה חרבות ומיום שחרב בהמ"ק נגזר על בתיהם של צדיקים ועתיד הקב"ה לנחמם כדכתי' כי נחם ה' ציון ניחם כל חרבותי' בב"א:

נפשו היפה בשאלתו נידן שנים שהי' להם בית בשותפו' והי' בו עליו' ותחתיות ועשו ביניהם חלוקה שבכל ב' שנים יהי' לא' דירת התחתונים ולהשני דירת העליונים ואח"כ תחזור חלילה פעם בפעם ואירע שקודם שהגיע הזמן שיחלפו זע"ז שנשרף העלי' ונתקלקל ואין ראוי' לדור נשאלתי ההפסד על מי אם ע"ז שהי' עולה העליות לגורלו או ההפסד לשניהם ויחלקו בדירת התחתונים עכ"ל שאלתו דמר נ"י:

לפע"ד הדין זה א"צ לפנים בב"ב י"ג ע"א בכור ופשוט שיש להם עבד ובהמה טמאה בשותפות עובד לזה יום א' ולזה ב' ימים ומזה למד הריא"ן מיגא"ש דכל דבר שאינם יכולים או אינם לחלוק ולא לדון בדין גוד או איגוד חולקים בזמן ופסקו רמב"ם וטוש"ע וכל הפוסקי' וחלוקת הזמן הוה חלוקה גמורה וקנין ממש למ"ד י"ב אמרי' הוברר הדבר למפרע שזה חלקו ולמ"ד א"ב ה"ל כאלו לקח קנין פירות על זמן זה אף הגוף נשאר בשותפות אבל הפירות נחלקו בזמן שעשו ביניהם וז"ל הר"ן ר"פ השותפי' מ"ה סע"ב ובודאי יכול אדם להקנות חדש א' לראובן וחודש א' לשמעון ובזמן כל א' וא' קנוי לו לגמרי דהיינו נכסי לך ואחריך לפלוני וכו' יע"ש:

והנה מבואר בגיטין מ"ב ע"א ח"ע וחב"ח נגחו שור יום של רבו לרבו יים של עצמו לעצמו אך המית שור דקא כלי' קרנא משלם חצי כופר ליורשי' וחצי קנס לרבו ויע"ש נמצא בנידון שלפנינו בהפסד גוף הבית שנשרף דקרנא כלי' יהבינן על שניהם אבל הפסד הפירות היינו דירת ג' שנים הוה יום של זה ההפסד לו ויום של זה ההפסד לו ולאחר תשלום ב' שנים אם לא נבנה העלי' עכ"פ יוציא התחתון מדירתו וידור בעל העלי' של עכשיו בתחתי' הבית ב' שנים עד שיבנו שניהם העלי' ויחזרו לקדמותו זהו פשוט מאד ואין כאן מקו' לפלפולו של סמ"ע סי' שנ"א ולא אמרי' אומדנא במכר או ב' שהחליפו ב' חפצים זב"ז ונולד סבה בחפצו של א' מהם אע"ג הכא הוה רק ק"פ מ"מ לענין זה הוה מכר הפירות כמוכר בתי חצרי' בזמן שהיובל נוהג דפשוט אפי' נשרף הבית מ"מ א"צ להעמיד לו בית אחר וזה פשוט ולרוב פשיטות הדברים אין מקום להאריך וה' שנותיו ושנות כל ב"ב יאריך וינוב בטוב ובנעימים כנפשו הטהורה ונפש א"נ דש"ת. פ"ב ביום א' ארבעים למב"י קצה"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: