שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן כה
שלום להרב המסובל כבוד מו"ה יוזפא נ"י:
ראיתי קושייתו ברש"י דפ' השוכר את הפועלים באגדה דר"א בר"ש דאמר ההוא גברא הוא ובנו באו על נערה המאורסה ביה"כ ופירש"י דמיתתו בסקילה וכל הנסקלין ניתלין והוקשה למעלתו דהא דלא כהלכתא דקיי"ל בפ' נגמר הדין מ"ה ע"ב דאין נתלה אלא המגדף והעע"ז ע"ש והדין עמו בזה דגם בחומש פירש"י כן פ' תצא והקשה עליו רמב"ן כן ועיי' מה שהאריך ברא"ם בזה:
אמנם לקושייתו נ"ל בהרווחא עפ"י מה דאמרי' במנחות ס"פ ישמעאל ראבר"ש בשיט' ר"ע רבו של אביו אמרו ע"ש נמצינו למדין דמסתמא דמילתי' ראבר"ש נגרר אחרי דברי אביו ר"ש שנגרר אחרי רבו ר"ע ומבואר בשבועות כ"ו ע"א דר"ע ששימש נחום איש גם זו דדריש כל התורה בריבוי ומיעוט וריבוי איהו נמי דריש ומה שקשה מזה הלכתא אהלכתא בכמה מקומו' ומבואר שם בתוס' ד' ע"ב ד"ה ר"ע והאריך בפר"ח לי"ד סי' פ"ד ולפי הנחה הנ"ל גם ראבר"ש דריש בריבוי ומיעוט וריבוי ומאן דדריש בריבוי ומיעוט ורבוי ס"ל באמת כל הנסקלין ניתלין כמבואר בסנהדרין מ"ה ע"ב הנ"ל וא"כ יפה פירש"י לדראבר"ש דהסוגי' קיימי כוותי':
איברא דברי רש"י בלא"ה צריכי' ביאור הא כל הנסקלין ניתלין היינו אחר שהומתו בסקילה ניתלין על העץ אבל להמיתם בתלי' לא שמענו ולזה י"ל דלא באנו אלא להפיס דעתו של ראבר"ש שלא יצא מכשול מת"י וכיון דמיתת תלי' הוא חנק וקיל מסקילה דאפילו לר"ש דסקילה קיל משריפה וחנק חמור מהרג מ"מ חנק קיל מסקילה נמצא במה שגרם לזה שנתלה ע"י המלכות לא גרם לו רע שהרי הי' חייב אפי' סקילה ובכלל מאתים מנה ורק התלי' הוא שגרם לו יתר על דינו לכן פירש"י דהא כל הנסקלי' ניתלין ואלו הי' נסקל בב"ד נמי הי' נתלה נמצא לא יצא תקלה מתחת ידו של ראבר"ש:
אלא דאכתי קשה הא בב"ד כתי' לא תלין נבלתו על העץ והכא הי' תלוי ועומד ע"י המלכות וגרם לו ראבר"ש טפי מעונשו הראוי ואולי י"ל דלכאורה הא דאמרי' בסנהדרין כ"א ע"א ר"ש דדריש טעמי' דקרא לא יסור את לבבו למה לי אלא אפי' א' ומסירה לבבו ע"ש וה"נ הא דכתי' כי קללת אלקי' תלוי לר"ש ל"להא בלא"ה נדריש טעמי' דקרא לכל מר כדאית לי' או משום שידברו הבריות בברכת אלקים ובעבודה שעבד פלוני לע"ז וכמו שהאריך רמב"ן או למ"ד כל הנסקלי' נמי נדע מסברא כמ"ש משל דשני אחים תאומים דפירש"י אע"כ לר"ש נהי דמרבוי ומיעט דריש כרבי' ר"ע דכל הנסקלין נתלין מ"מ כי קללת אלקים תלוי מפרש אברכת אלקי' ועע"ז לומר דכולן נתלין אבל לאו דלא תלין ליכא אלא במקלל ועע"ז שגורם לבריות לדבר מחלול ה' אבל כל הנסקלין מלינין על העץ ואפי' אי על מת דעלמא עובר על לא תלין מ"מ בעוברי עבירה לא חס רחמנא אלא במגדף ועע"ז משום ח"ה כי קללת אלקים תלוי וראבר"ש כאבוה ס"ל וא"ש ועדיין צ"ע:
מ"ש מעלתו מש"ס חולין קל"ד ע"א לק"מ דפשוט דמתנה ותרומה חד דינא אית להו למ"ד קדשה לשעתה ולע"ל שניהם דאורי' בזה"ז ולמ"ד לא קדשה שניהם דרבנן וכמ"ש רמב"ם פ"א ממתנת עניים. פ"ב יום ב' ד' טבת תקע"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: