שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קצו
שלום וכ"ט ושמחת פורים לה"ה ידידי ורב חביבי תלמידי הרבני המופלג מו"ה אליעזר נ"י ולחתנו ה"ה הרב המופלא החרוץ ושנון מו"ה משה ליב נ"י:
לעשות רצונם חפצתי והנה היא לוטה פה כי לא ידעתי מקום לשנוח לשם כי אין לי שם שום מכיר גם אדרעס לא ידעתי ע"כ מידכם יהיה זאת לכם וגם ה' יתן הטוב וארשינו יתנו יבולה:
על דברת הפר"ח א"ח סי' תרצ"ה שפקפק על הרמ"א שפס' בהג"הה שאם שלח מנות לריעו ולא אבה לקבל כי מחל לו יי"ח וכ' הפר"ח לא ידעתי מניין לו זה הנה בס' קרבן נתנאל פ"ק דמגלה השיב על פר"ח מש"ס נדרים ס"ג ע"ב דיכול להתיר נדרו שלא עפ"י חכם לומר הריני כאלו התחבלתי ע"ש וה"נ דכוותי' וצדקו דברי רמ"א ואני אומר לא עיין הגאון במ"ש הר"ן בשם הירושלמי שם כ"ד ע"א דמיירי בסתם ופליגי ר"מ ורבנן אי כוונת הנותן לכבוד עצמו או לכבוד המקבל אבל אי כוונ' הנותן לכבוד עצמו לא מהני באומרו הריני כאלו התקבלתי וא"כ יפה כ' פר"ח מנ"ל לרמ"א דכוונ' מתקני משלוח מנות היינו מרדכי וב"ד אי הי' לצורך המשלח או לצורך מי שנשלח לו והנה ראיתי בזה ב' טעמים בתה"ד כי כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חברו מסייעו ע"ש וי"ל אפי' אית לי' טובא מ"מ תיקנו כך שלא לבייש מי שאין לו כבסוף מס' תענית וא"כ כשם שאם באמת אין לו די ספוקו אינו במחילתו כלום אלא אפי' אית לי' מ"מ לא ימחול משום שלא לבייש אך בס' מנות הלוי כ' בשם ראשית להרבות השלום והריעות היפך מרגילתו של הצר שאמר מפוזר ומפורד פי' במקום שראוי להיות עם א' הנם מפוזרי' ומפורדים במחלוקת לכן תקנו משלוח מנות א"כ י"ל כיון ששלח והראה חבתו אעפ"י שזה מוחל לו כבר יי"ח ויפה כ' פר"ח מנ"ל למהר"י ברי"ן ולרמ"א שכ' משמו להכריע בזה:
והנה עוד כ' רמ"א אשה חייבת בשלוח מנות כאיש וגם ע"ז כי פר"ח ומהריק"ש מנ"ל האי הא כתי' איש אל רעהו ולא אשה בתשו' שבות יעקב כתב כדאמרי' בקידושין איש אמו ואביו תיראו כשהוא אומר תיראו הרי שניה' אמורי' ומ"ט נאמר איש שהאיש סיפוק בידו לעשות ולא האשה וא"כ ה"נ הא כתי' קימו וקבלו לשון רבים א' האיש וא' האשה ולמה נאמר איש אל רעהו שהאיש סיפק בידו והנה מ"ש קימו וקבלו הוא לשון רבים לא נ"ל דהאי איהודים קאי שכלל היהודים קבלו לעשות אשר החלו ובכלל זה משלוח מנות איש ולאשה אבל לא היה צריך לזה דבלא"ה יפה כ' קרבן נתנאל דהשוה אשה לאיש במצות פורים שהן הי' באותו הנס ורק איש כתי' ולזה י"ל אשה אין סיפוק בידה לעשות אך בס' ברכי יוסף הקש' ע"ז דתוספת פ"ק דקידושין אע"ג דמן התורה מעשי ידיה לעצמה ושפיר סיפק בידה מ"מ לא שכיחא אצל אביה אלא אצל בעלה וזה לא שייך הכא גבי משלוח מנות ע"ש ולכאורה קו' גדולה היא אלא י"ל מטעם אחר כיון שמזונות אשה על בעלה מן התורה להרמב"ם ועיי' רמב"ן פ' משפטים נמצא לפ"ז היא סמוכה על שולחן אחרים מסתמא ומשו"ה כתי' איש אבל אם אינה סמוכה כגון אלמנה חייבת כנ"ל אך זה תלי' בספיקא דמג"א ותלי' בפי' הש"ס דמיחלפי סעודת פורים אי טעמא משום דכל הסומך על שולחן אחרים פטור משלוח מנות ונ"ל דתלי' בהנ"ל אי הטעם למלאות חסרון סעודתו של חברו כיון שהוא עצמו סמוך על שולחן אחרים פטור מזה ואי טעמא משום אהבת רעים גם הסומך על שולחן אחר חייב:
אלא לפ"ז סתר רמ"א עצמו דמה שמחייב אשה ע"כ ס"ל הסומך על שולחן אחרים פטור דהטעם משום למלאות חסרון סעודת של חברו וא"כ איך פסק אם מחל לו פטור הא לזה הטעם לא מהני מחילה ונמצא מזכה שטרא לבי תרי:
ואיידי דאיירי התם בפר"ח הקשה על רבינו אפרים שבהרז"ה פ"ק דמגילה דמייתי לפסק האי דחייב אינש לבסומי וכו' דכיון דאירע סכנה קם רבה שחטי' נתבטל הדבר והקשה פר"ח א"כ לשתא כדאמרי' רבה לר"ז תא נעביד ס"פ בהדדי מ"ט אמר לאו כ"ש ושעתא מתרחיש ניסא הא מעובדא דאשתקד נתבטל הך דחייב לבסומי ולא יתבסם ולא יסתכן ע"ש:
ולכאורה י"ל דבירושלמי אי' סעודת פורים בשבת מאחרי' אחר שבת דימי פורים צריכים שיהי' ניכר שעושה לשם פורים משא"כ בשבת אין היכר עמג"א סס"י תרפ"ח והנה בחולין קי"א ע"א מי עדיפת לן מינה דכתיב וקראת לשבת עונג משמע סעודה לכבוד ת"ח הוה כעין סעודת שבת ולא ניכר שהיא לכבוד פורים ולירושלמי הנ"ל אסור ובפרט ר' זירא דכד הוה מזמני לי' לא אזיל רק משום אתיקורי הוא דמיקרי ביה ועבדי טובא לכבודו בכל הזמנים וא"כ אין סעודת פורים ניכר וק' איך עבדי ר"ז ורבה ס"פ בהדדי וי"ל דס"ל דלא כהירושלמי דשפיר יש היכר כיון שמשנה בחיוב בסומי מה שאינו בשאר שבת וי"ט ואית' היכרא משו"ה עבדי בהדדי [כמו שכתב הלבוש לענין נשואין בפורים דלא כמג"א ס"סי תרצ"ו] ולפ"ז לק"מ ק' פר"ח דלשתא כי הוה הדר ובעי למיעבד סעוד' פורי' בהדדי אמר ר"ז ממנ"פ אי לא תתבסם וליכא שינוי בגוף הסעודה א"כ איך יי"ח סעודת פורים ואי תתבסם לאו בכל שעתא מתרחיש ניסא ולק"מ קו' פר"ח:
אדרבא לפ"ז יש להביא ראיה לרבינו אפרים דאיך עלה ע"ד ר"ז ששום אדם לא יאכל סעודת פורים עם ב"ב מפני הסכנה אלא יתבודד בחדרי חדרים אע"כ מאותה שעה נתבטלה מצוה דבסומי בפורי' ורק להזמין ת"ח אצלו אינו נכון משום שאינו ניכר וכנ"ל:
ויש לדחוק ולומר שאין חשש סכנה עם ב"ב דלבו גס בהם וגייסי אהדדי רק רעים אחרים המרבים התעוררת ושמחה איכא סכנה והנה פ"ק דמגלה אמרי' משפחה ומשפחה לאתויי' משפחות כהונה ולוים שמבטלים עבודתן וכו' והנה רש"י בפי' מגלה כ' ע"ד פשיט שיתאספו משפחות וישמחו בפורים וא"כ ק' מנ"ל לש"ס ללמוד מזה דמבטלים עבודתן הא אפשר לפרש כפשוטו אע"כ ס"ל לש"ס כיון דמצוה לבסומי אין נכון להתאסף משפחות משפחות אלא כ"א עם בני ביתו:
ובמקום אחר כתבתי דבמס' שבת פרק מי שהחשיך א"ל רבה אנא במזל מאדים ואינני לא מוהל ולא טבח ולא אומן וא"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש ואי הא מימרא דאביי הוה בתר עובדא דשחטי' לר"ז צ"ל דלא הוה בעי למימר מר נמי שחטי' לר"ז וצ"ל משו' דהדר אחיי' ע"י תפלתו לא בעי למתלי במזל מאדים מ"מ לק"מ ק' רבינו אפרי' די"ל ס"ל להרי"ף דשומר מצוה לא ידע דבר רע וע"י מצוה לבסומי לא יארע מכשול אך היכי דשכיחא הזיקא כגון רבה דהוה במאדים לא מהני הגנת המצוה אבל מי שלא ידע בנפשו שהיא מזל מאדים א"צ לחוש לזה דאזלינן בתר רובא ושומר פתאי' ה' כדאי' שם במס' שבת ע"ש ה' שומר ומגין לשומרי מצותיו ואחתום בברכת שמחת פורים כנפשם היפה ונפש אוהב נפשו: פ"ב יום אי ז' אדר תקצ"א לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: