שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קמב
החיים ושלום ליד הרב החרוץ המפורסם המאה"ג כש"ת מו"ה זלמן ליב סג"ל אב"ד דק"ק ס"ה:
נועם יקרת מכתבו האהוב עלי קבלתי ע"י מוכ"ז והיות כי כתרוני רבים בענינים שונים כאשר יעיד עלי מוכ"ז ע"כ לא אוכל לצאת בכותבת הגסה דמיתבא דעתי' היפה ואומר בקיצור ע"ד נישואין בשלשה ימי הגבלה למי שלא קיים פ"ו והזמן דחוק לו עיני ראו לשון הכרוז שהוכרז פה משמא דהגאון מו"ה משולם זצ"ל ושם נאמר יען כי נהגו פה לעשות נישואין בר"ח אייר ול"ג בעומר וגם עושין נישואין בג' ימי הגבלה וכן לא יעשה דה"ל תרתי דסתרי ע"כ מכאן ואילך יהי' לחק הקבוע לאסור הנישואין בג' ימי הגבלה והנראה מדברים הללו שלא הקפיד אלא על שנהגו לישא בשנה א' בשני הזמנים והוה תרתי דסתרי אהדדי בפ"א כמובן דבקהלה גדולה כמו בכאן ה' יברכם יארע בכל שנה ושנה תרי נישואין בשני הזמנים כאשר מעכ"ת יודע שכן הוא באמת אבל אפשר באתר קטן שהנישואין הם לקמצין ואם יארע חתונה בר"ח אייר לא יארע בימי הגבלה וכאשר א"ל מוכ"ז שכמה שנים לא הי' נישואין בעירו באותן הימים א"כ אין כאן תרתי דסתרי בפ"א אפשר שאין קפידא כ"כ:
ואע"ג דלענין תפלת המנחה ותפלת הערב דעבד כמר עבד וכו' כתבו הראשונים שלעולם צריך לנהוג כחד מיניהו ובאותו היום שהתפלל מנחה בעוד יום גדול מ"מ לא יתפלל ערבית עד הלילה כיון שכבר פ"א התפלל מנחה סמוך לשקיעה כמבואר בטור וב"י סי' רל"ג ומה שנוהגין להקל עכשיו היינו לענין תפלה מקלינן וסומכין על שיטת ר"ת אבל בשארי מילי לא מ"מ הא נראה היינו לענין למיעבד חד גברא תרי קולי דסתרי אהדדי אבל הכא הרי זה הנושא אשה בג' ימי הגבלה לא סתר עצמו שמעולם לא נשא אשה בר"ח אייר רק משום לא תתגודדו דפלג מורין וכו' וזה לא שייך שהרי השתא הכא ליכ' מי שהורה כך ולא סתרי כלל ולא שינוי מפני המחלוק' כן היה נ"ל לכאורה אלא לפי זה לא יהיה המסדר קידושין או א' מבני החופה מאותן שהי' בחופה אחרת בזה השנה ביום ר"ח אייר או ל"ג בעומר אפי' בעיר אחרת דהוי תרתי דסתרי אהדדי כל זה כתבתי לפמ"ש פר"מ נ"י שבנה ספיקו על איסור הגאון מהו' משולם זצ"ל ושם לא הזכיר רק שסותרי' אהדדי בנישואין כנ"ל ומשם יש ללמוד דתספורת ונישואין אין סתירה זה לזה דאל"ה בטלו כל דבריו דהרי עכ"פ בכל גלילותינו נוהגין היתר תספורת ביום ר"ח אייר ול"ג בעומר ונוהגין אי' בג' ימי הגבלה א"כ הנושא אשה בג' ימי הגבלה ה"ל כחתן בין האבלי' שהרי נהגו כ"ע שלא להסתפר אך מלשון הגאון זצ"ל נראה דמהתספורת לא הוה ק' לי' מידי ואפשר משום דנישואין הוה מצוה ולפעמי' הזמן דחוק כמו בעובדא דלפנינו ואע"ג דמלשון הטור משמע דחומר מנהג איסור נישואין פשטה טפי בכל העולם יותר ממנהג תספורת מ"מ לא פשטה אלא עד ל"ג ומנהג אשכנזי' מל"ג ואילך איננו מנהג קבוע כ"כ והואיל והוא מצוה אפשר שלא החמירו והרי קמן דעד הגאון הקילו פה בנישואין אפי' בתרתי דסתרי אהדדי וכן בכמה ורוב מקומות ובתספורת החמירו ע"כ הי' נראה דמתספורת לנישואין ליכא משום לא תתגודדו רק משום סתירה דנישואין עצמן א"כ שפיר י"ל כיון שבאותו השנה לא היה נישואין בעיר באותו הזמן אפשר להקל:
אך כ"ז אי לא נודע בודאי שכבר נאסר מהרב הגאון מ' דוד דייטש נ"י בהיותו שם אך אם הגאון אוסרו אין ב"ד יכול לבטל ויהי' ידי מסולקת מזה ופר"מ כחפצו יעשה וספיקא בזה להקל כמבואר באחרונים כ"ז כתבתי בנחיצה רבה ואם אין דעתו הגדולה יסכים לכל מ"ש אל יסמוך על שום דבר הנ"ל דברי הבעה"ח. פ"ב ב' למב"י תקע"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: