שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן צג
אודת שנהגו לערב ערובי תחומין בחצי לוי"ט פלפלין ואמרו שכן נהגו משנים קדמונים נקטה נפשי בקצירת אומר בש"ע א"ח סי' שפ"ו מייתי דיעה אחרונה שמערבין בתבלין וכבר כ' שם בתוס' שבת שזה דעת רוב עמודי ההוראה וכן הלכה ובפרט שהלכה כמקיל בעירוב ויפה כתבת שלענין זה פלפלין בכלל תבלין ועי' תי"ט משנה ה' פ"ט דשבת ד"ה תבלין ושיעורו בעוכלא כמבואר בעירובין י"ט ע"א ורמב"ם וש"ע ואמנם עוכלא הוא מדת הלח תומן ועוכלא והוא חצי רביעית לרמב"ם פ"א הלכה י"ב ורש"י ונקטוהו בשיעור מדת משקל יבש בליטרא אלא דפליגי רמב"ם ורש"י בשיעור משקל ליטרא כל א' לפי מקומו וזמנו כמ"ש רמב"ן ר"פ תשא ע"ש וצ"ע ברשב"ם ב"ב צ' ע"א:
והנה בצל"ח ס"פ ע"פ כ' דשיעור רביעית עפ"י אצבעות המבוארים בש"ס הוא כפל ממש מרביעית הנהוג ועי"ז רוצה לשנות גם שיעור ביצים וזיתים ואני הטרחתי והעליתי דצדקו דבריו במדת הלח עפ"י אצבעות ואך במדת היבש ביצים וזיתים ליכא שום שנוי אלא שכל דבר קרוש לכשימוס יתרבה על ג' חלקים כדאי' ר"פ המוציא יין דבכזית קרוש איכ' רביעית לח שהוא ג' זיתי' והארכתי מאוד בזה:
והנה עשיתי לי כלי המחזיק רביעית של תורה מצומצם ומדדתי פלפלין באותו הכלי והיה משקל חצי רביעית ב' לויט וג' רביעית לויט או ג' קווענטעל והנה בדורות הראשונים שקודם הצל"ח שהיה רביעית שלהם מחזיק חצי רביעית שלנו היה משקל הפלפלים ה' קווענט וחצי וזהו פלפלי' יבשי' קרושים וחשבו כיון ששיעור חז"ל בעוכלא שהוא מדת לח ע"כ צריכי' לשער בהמחה פלפלי' ויהי' שליש מיבשי' עושי' חצי רביעית מדת לח ושליש מחמשה קווינט עולה ה' שלישי קווינט שהוא פחות מחצי לויט והם לקחו חצי לויט ולחומרא לא דק ובזה נתישב מנהג אבותינו תורה:
אך מ"מ מכאן ואילך לא יצמצמו לסמוך אהנ"ל אלא יניחו ב' לויט וג' קווינט פלפלי' יבשים לכל א' ומי שרוצה לזכות הרבים יניח בתחלת השנה ויזכה ע"י אחר לכל בני עירו ולכל עתידים לדור בעיר ויודיע זה בב"הכ כמו שעושי' בערובי חצרות בע"פ ואז בכל שבת ושבת יש ברירה לכל א' אם ירצה לסמוך עליו או לא והבאים לתוך העיר באמצע השנה צריך להודיעם קודם שבת הראשון שכך מנהג העיר ואין להאריך בפשיטות אלא דלא סגי בשיעור מועט אלא בשיעור הרבה תבלין באופן שיגיע לכל א' כנ"ל כמ"ש מג"א סי' תי"ג ובפ"פ נוהגים להניח שק גדול של פלפלין בין פ"פ לאופי באך דודאי יגיע ב' סעודות לכל אחד פ"ב נגהי ליום ו' עש"ק כ"ד אלול תקפ"א לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: