שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן צ
בריך מתיי' לשלם נופך ספיר ויהלם עוד ינוב בשיבה טובה מעתה ועד עולם ה"ה י"ע וי"נ בנן של קדושים מופלא בין אנשים הרב הגאון המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה' סענדר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק רעכניץ יע"א:
הגיעני נועם מכתבו ודשאילנא קדמיכון אני איני כדאי ששלח לי אך להיות מצותו עלי להשיבו על כל פנים עיינתי בדבריו הנעימים והוא ע"ד מבואי עירו שנתקנו ע"י צורת הפתח הנעשה ע"ז האופן בצד א' העמידו קורה קצרה ובצד השני קורה של שתי חליות כזה ?# באופן שיכולים להטותו אותו של חוליות ולמתחו על העמוד השני ויהיה אז צורת הפתח אבל כל זמן שהוא פתוח ועומד אין כאן שום היכר צורת הפתח וע"ז פקפק מכ"ת הנה לכאורה כל דבריו נאמרים בצדק ואמת ואע"ג מה שהביא ראי' מהא דקיי"ל צורת הפתח מן הצד אינו מועיל כמבואר בש"ס דעירובין י"א ע"א ואי ס"ד כל הראוי לעשות צו"הפ אין נעילה מעכבת ה"נ הא יכול להגביה החבל ע"ג העמודים אע"כ דלא אמרי' הכי עכ"ד מעלתו ראי' זו מפוקפקת דהתם מחוסר מעשה נתיצה ובנין רצוני לומר שהפתח בנוי מן הצד וצריך להסיר המשקוף מכאן ולקבעו על גב העמודים משא"כ הכא בקורה העשויה חליות ע"י גלילים אינו אלא מחוסר קריבה וקיי"ל מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי וחלוק זה מבואר להדי' במס' שבת ק"ד ע"ב אמר ר' אמי כ' אות א' בטבריא ואות א' בצפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה ופריך והתנן כ' על ב' כותלי בית וב' דפי פנקס ואין נהגין זע"ז פטור ומשני התם מחוס' מעשה דקריבה ופירש"י אינו מקרבן אלא ע"י קציצה המפסיק ביניהן וכי קאמר ר"א כגון כ' על שפת לוח זה בטברי' וכו' ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא עכ"ל וה"נ דכוותי' ממש כנ"ל ומכ"ש לפמ"ש הרמב"ם פי"א מה' שבת הלכה י"ב עפ"י דרך של ה"ה שם דאפי' כתב באמצע הגויל מ"מ כיון שאינו מחוסר אלא כריכת הגויל שהוא דק ואז יקורבו ב' אותיות שבשני גוילים לא הוה מחוסר מעשה כל כך כמעשה דקציצת הדפי' דמיירי בקשים ועבים וה"ה כ' שהוציא כן מהירושלמי ולפע"ד ברור שהוציא כן מש"ס דמנחות נ"ז ע"א דקיי"ל כמ"ד בשר שנצלה בשנים ושלשה מקומות חייב וכן פסק הוא ז"ל פ"ט מה' שבת הל' ה' ע"כ היינו טעמא משום דחתיכת בשר קל מחתיכת הדפים וה"ה ומכ"ש לכריכת הגויל ויעמ"ש תוס' בשבת שם ד"ה התם וכו' ויעיי' בתוס' מנחות שם ד"ה בשנים מ"ש מחוסר קציצה הוא ט"ס וצ"ל מחוסר קריבה וכו' וק"ל מ"מ ה"נ ליכא אלא מחוסר קריבה לסגור הקורה ע"י גלילים העשויים לכך ואפשר דלא הוה כמחוסר מעשה ועיי' בב"ב נ"ה ע"ב ד"ה בהעלם וכו' בסוף הדבור וק"ל:
אבל מ"מ דבריו נכונים במ"ש מהא דדלת הראוי לנעול ובאופן שאבאר דהרי בעירובין וי"ו ע"ב פליגי אמוראי אי צריך לנעול או לא ופליגי בהא הרי"ף ורמב"ם והובא בש"ע סי' שס"ד וא"כ למ"ד צריך לנעול ע"כ צ"ל הכא לא אמרי' מחוסר קריבה דהגפת הדלת לאו כמחוסר מעש' דמי וע"כ משום דהכא משום הכירא הוא ובעי' היכר לכל שהיא מחיצה שלימה ר"ל שהדלת נועלת ואפי' מאן דפליג וס"ל דסגי בראוי לנעול היינו טעמא משום דכך דרכה של דלת להיות פעמים פתוח פעמי' נעול ה"ל היכר טובא משא"כ הכא בעי' צורת הפתח והרי אין כאן שום היכר פתח לשום אדם בשום פעם:
ואני מוסיף דלפע"ד אפי' אם תסגר ויימתח הקורה ויהיה צורת הפתח ניכר אפשר דאינו מועיל דהא בהך דצורת הפתח מן הצד פי' בהג"א פ"ק דעירובין בשם א"ז וז"ל ולא שיהא תחוב בין שניהם מזה לזה באמצעיתן עכ"ל ור"ל שיהיה משולבו' קורה בתוך קורה וכן ראיתי למר אביו הגאון ז"ל בתוס' שבת שפי' כן וא"כ בודאי אי הי' הך קורה של חולי' עשוי' ע"י ידות משולבות זה בתוך זה בודאי דלא היה מועיל וטעמ' התם משום דאין זה דרך פתח וכמבואר שם בלשון הרא"ש דפסול פתח מן הצד הוא משום שאין זה דומה לפתח שהמשקוף מונח על ב' המזוזו' עכ"ל א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו אם הוא עשוי' ע"י גלילים של ברזל וצירים שבודאי אין זה דרך משקוף דיותר שכיח שיהיה משקוף משולב בקורת המזוזה ממה שיהיה מחובר ע"י גלילים וצירים ואפ"ה פסל לי' הגהת אשרי בשם א"ז כשהוא משולב ותחוב מכ"ש כשעשוי' ע"י גלילי' ע"כ היה נ"ל לפסלו אפי' כשהוא סגור ונעול:
אמנם ראיתי בת"ה סי' ע"ד גבי לחי העשוי' בסיד מחוי שכ' שרצו גדולי' לשנותו ולתקנו כעובי אצבע ולא רצו המנהיגים לשמוע שלא להוציא לעז על הראשונים ונדחק שם מאוד ליישב המנהג בדוחק גדול כמבואר למעיי' שם ויעיי' בט"ז סי' שס"ג סק"ד וא"כ על כרחנו למשכוני נפשין ליישב קצת מנהג הראשונים אם אפשר ונ"ל דהוה ס"ל לקדמונים דהא מעיקר הדין הוה סגי בשני פסין שהם ב' משהויין כיון דמבואות שלנו יש להם דין חצר כמ"ש והעלה במג"א סי' שס"ג סוף ס"ק כ"ז אלא משום דהמבואות קרובי' לר"ה מחמרי' לעשות להו צורת הפתח אבל זולת זה היו נתרות בשני פסין משהויין נמצא לפ"ז ע"י ב' קורות הקצרות שהם ב' פסין משהויין כבר הותר מעיקר הדין ורק משום שהוא סמוך לר"ה וס"ל דכל שחוסמת את העוברים תו לא הוה ר"ה וז"ל רשב"א שהביא ה"ה פי"ז מה' שבת סוף הלכה יו"ד שאין ר"ה אלא המסור לרבי' בכל עת והואיל ויש לזה דלת נועלת בלילה וחוסמת את העוברים שם בלילה אין זה ר"ה ע"כ וא"כ ה"נ אי הי' הקורה נועל וחוסם הרבים מלעבור אעפ"י שלענין צורת הפתח לא מהני כיון שעשוי' בגלילים מ"מ הכא לאו משום צורת הפתח אתאינן עלה שהרי נתרת ע"י ב' פסים משהויין ולא צריכא אלא לבטל כח רבים שלא יאמר עליו שהיא סמוכה לר"ה ע"כ כיון שחוסמת את העוברים מ"מ בטל כח רבים וסגי בהיתר שני פסים ומכיון שזכינו לדין שהי' מותר ע"י זה הקורה אם היה נועל ממילא י"ל נמי דמועיל אם ראוי לנעול כיון שאינו אלא מחוסר קריבה אע"ג דבר"ה גמור אינו מועיל בדלת הראוי לנעול כיון שאין כאן דלת ניכר מ"מ הכא עיקר ההיתר הוא ע"י פסים וכיון שהעוברים אפשר שיתחסמו כבר בטל שם רבים מני' כן יש לדחוק לקיים מנהג ראשונים במילי דרבנן אעפ"י שהוא דוחק וסברת הכרס מ"מ יעיין בתה"ד הנ"ל ויראה סברות רעועות מזו מ"מ כל זה אם הוא באופן שיהיה רשות ליהודי' לסוגרו וגם שיהיה באופן שאם יסגר יחסום העוברים משא"כ אם הוא בגובה כ"כ שאם יסגר לא יחסום את העוברים או שאין רשות לסגרו בשום פעם הרי נפל פיתא בבירא ומכ"ש אם העיר איננה מוקפת מחיצ' והמבואות גם המה רחבות עשרה שאז מעיקר הדין בעי' צורת הפתח אלא שמ"מ מקילינן משום שאין חצרות ובתים פתוחין לתוכה וגם תה"ד הנ"ל סיים בקולא הנ"ל שנדחק להעמיד מנהגן של ראשונים דהיינו בעיר המוקפ' חומה וסוף דבריו אלו הובאו במג"א הנ"ל ריש סקכ"ז בודאי יש למחות בידם אם אינו חוסמת ואין רשאי לנעול ואין לחוש למנהג בטעות יעמ"ש מג"א סי' תר"ץ סקכ"ב ויעיי' היטב במה שכ' במנהגי איסור של פר"ח סי' יו"ד שחולק על מהרי"ק ודבריו דברי אלקים חיים אין לזוז מהם ומאי דקמן אי שגם בצד השני חבל או שלשלת לסוגרו ועומד כל היום כעין שער אע"פ שאין לו משקוף וגם לא שייך חוקקין להשלים מ"מ פשיט לי להתיר בזה ועל זה סומכין בעירנו ג"כ:
עוד רגע אדבר כי המג"א סי' שס"ג ריש ס"ק כ"ז העתיק לשון תה"ד כיון דרוב עיירות מוקפות חומה וכו' והנה בתה"ד בפנים כ' כיון דעת"ה רוב עיירות מוקפות חומה והנה לשון זה מגומגם קצת מ"ש עתה מה בכך הא נחזי אנן אם העיר מוקפ' חומה או לא מה רוב שייך בזה ונראה לפרש דקאי אמ"ש בישב ולבסוף הוקף דבז"הז עתה רוב העיירו' הוקפו אחר ישיבה משא"כ בימים קדמונים ונ"ל שדבריו אלו הם עפ"י מ"ש הרא"ש פ' מי שהוציאוהו סוף סי' יו"ד בשם מהר"ם מר"ב והובא גם בש"ע סי' ת"א דסתם עיר ישב ולבסוף הוקף וסתם מבצר הוקף ולבסוף ישב וטעמא משום דמבצר הנעשה למשגב מפני אויב והמלך בונה על הספר מבצר חזק אפילו אם לא יהי' עדיין בתים בנויים משא"כ חומה העשוי' רק לנוי העיר לא לשמירה מפני מלכות אחרת זה בונים בני העיר אחרי ישיבתם ועפי"ז כ' תה"ד דעכשיו בז"הז רוב חומות אינם למבצר רק לנוי משא"כ בשנים קדמוניות לא היה בונים חומה לנוי כ"א למעוז ומחסה ע"כ כ' תיבת עת"ה הארכתי בזה כדי לסלק תלונות מג"א מרמ"א בסי' תרפ"ח סק"ב דרמ"א פסק שם כהר"ן דסתם עיר הוקף ולבסוף ישב וסתר עצמו למ"ש בש"ע סי' ת"א כמהר"ם מר"ב הנ"ל ולק"מ דודאי בימי יהושע היו רוב החומות עשויי' למבצר והוקף ולבסוף ישב וכן משמע שהיה אז עיקר חומה למבצר ולהגן מש"ס דמגלה ה' ע"ב גבי ספיקא דטברי' דהני מיגנו והני נמי מיגני ועיי' מ"ש ר"ן רפ"ק דמגלה דף רנ"ז ע"ב בשם רמב"ן דנס של הפרזים היה יותר גדול מן המוקפים מפני שהמוקפים נשגבים בעריהם הבצורות יע"ש באריכות משמע שהיה החומה למבצר ויפה כ' רמ"א שסתמה הוקף ולבסוף ישב משא"כ בסי' ת"א לענין שבת לא מיירי אלא מסתם עיר וחומה בז"הז וסתמא לנוי וישבה ולבסוף הוקפה. ואין להשיב דא"כ עכ"פ בעיירות שהם מסופקות במוקפו' חומה מימות יהושע בן נון ומכ"ש בערי א"י שרובן בודאי מוקפי' וקורין מגילה בט"ו היה לנו לומר שהשובת שם לא מחשיב העיר כד' אמות משום שאז היה המנהג להקיף קודם ישיבה ובש"ע סי' ת"א סתם בזה לק"מ דבודאי אותן החומות שמימות יב"נ כבר בטל ועבר ונהרסו יסודי' ואפילו בימי בית ראשון מצינו שחרבו חומותיה עיי' במגלה ד' ע"א הדור אנפול בימי אסא והחומות של עכשיו הוקפו אחר דירה לכן לענין שבת אזלי' בתר חומה של עכשיו והרי היא הוקפ' לדירה משא"כ לענין קריאת מגילה ילפי' מבתי ערי חומה והתם כתיב אשר לוא חומה אעפ"י שאין לו עכשיו והי' לו קודם לכן כמבואר במגלה ג' סוף ע"ב ואזלי' בתר ימי יהושע ואז הוקפה ולבסוף ישבה ודברי רמ"א נכונים לפע"ד וכבר הארכתי ביותר כתבתי בחפזון שלא לעכב אפי' מעוכב בן יומו והיה זה שלום לו ולתורתו הכ"ד החותם פה ק"ק מ"ד מש"ק י"ג אדר תקס"ב לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: